אאוג'ן פילוטי (28 ביולי 1896, 1 ביוני 1975) נולד בבוקרשט. אביו היה רוקח צבאי ונפטר משחפת כשהיה ילד. אמו גידלה את המשפחה בתנאים צנועים.
בהתחלה התחיל ללמוד רוקחות ב-1914, אבל כבר כצעיר כתב בעיתונים על מדיניות חוץ. ב-1916, עם כניסת רומניה למלחמת העולם הראשונה, גויס ושירת כרוקח צבאי בדרגת סגן.
אחרי המלחמה הפסיק את לימודי הרוקחות ולמד משפטים. ב-1922 סיים את התואר והמשיך כעורך בעיתון "האמת". בהמשך ניהל גם את השבועון "המילה החופשית".
ב-1927 נכנס לדיפלומטיה ומונה נספח עיתונות בצ'כוסלובקיה. נספח עיתונות הוא נציג דיפלומטי שאחראי על הקשר עם העיתונות. ב-1928 הצטרף למשלחת ליד חבר הלאומים בז'נבה. ב-1930 מונה למנהל מדור העיתונות והמידע במשרד החוץ.
במהלך שנות ה-30 שימש כשגריר. שגריר הוא נציג רשמי של מדינה במדינה אחרת. ב-1935 שימש בטורקיה, אחר כך הועבר ליוון, וב-1938 היה שגריר בבולגריה. שם עבד על הסכמי חילופי אוכלוסין בדוברוג'ה.
לאחר תכתיב וינה, שמסר חלק מטרנסילבניה להונגריה, מונה לשגריר בהונגריה. שם פעל למען האוכלוסייה הלא-הונגרית באזור. משנת 1942 סיפקה נציגותו דרכונים להרבה יהודים הונגרים שמוצאם מטרנסילבניה. הדרכונים אפשרו מעבר לרומניה והצילו רבים.
ב-1944, אחרי שינוי שלטוני ברומניה, מונה למנהל משרד החוץ עד מרץ 1945, אז התפטר. ב-1946, 1947 היה מומחה במשלחת הרומנית לשיחות השלום בפריז. לאחר מכן מונה לשגריר באיטליה, אבל לא נכנס לתפקידו בגלל וטו סובייטי, ולבסוף פרש לגמלאות.
בשנותיו המאוחרות עסק בעריכה ובתרגום. ב-1957 מונה למנהל "ההוצאה לאור בשפות זרות".
אאוג'ן פילוטי נולד בבוקרשט ב-1896. אביו רוקח צבאי ומת כשהיה קטן. אמו טיפלה בילדים בתנאים צנועים.
הוא התחיל ללמוד רוקחות, אבל כתב גם בעיתונים. ב-1916 התגייס ושירת כרוקח צבאי. רוקח צבאי הוא אדם שמטפל בכדורים בחיילים.
אחר כך למד משפטים וסיים ב-1922. עבד כעורך עיתון וניהל שבועון.
ב-1927 נכנס לשירות דיפלומטי. הוא היה נספח עיתונות, כלומר דיבר עם העיתונות מטעם המדינה. אחר כך שימש שגריר. שגריר הוא נציג של מדינה בחוץ.
הוא שימש בטורקיה, ביוון ובבולגריה. אחרי שינויי גבולות באירופה מונה גם להונגריה.
משנת 1942 נתן נציגותו דרכונים ליהודים הונגרים מטרנסילבניה. הדרכונים אפשרו להם לעבור לרומניה והצילו רבים.
אחרי המלחמה עבד בשיחות השלום בפריז. מונה לשגריר באיטליה, אבל לא נכנס לתפקיד בגלל ווטו סובייטי. פרש לגמלאות והמשיך לערוך ולתרגם. ב-1957 מונה לראש ההוצאה לאור בשפות זרות.
