אבא חושי

אַבָּא חוּשִׁי (אבא שנלר; 1898, 1969) היה מוביל ציוני וסוציאליסטי. הוא נולד בטורקה בגליציה (אז באימפריה האוסטרו‑הונגרית). למד בגימנסיה, ידע כמה שפות ותכנן ללמוד רפואה, אך מלחמת העולם הראשונה שינתה את דרכו.

אחרי המלחמה חזר לטורקה והצטרף ל"השומר הצעיר", תנועת נוער ציונית שעבדה על עליה והקמת קיבוצים. הוא היה בין מנהיגי התנועה, חיבר שיר בהשראת תל‑חי, וקרא לעלייה לארץ.

ב־1920 עלה עם קבוצת 130 חלוצים מארצות מזרח אירופה. בלילה הראשון בארץ השליך את דרכונו הפולני למדורה ולעבר את שמו ל"חושי".

הקבוצה עבדה בסלילת כבישים ובייבוש ביצות. חושי נטל חלק בייסוד קיבוץ בית־אלפא ובפעילות ארגונית של "ההסתדרות", ארגון העובדים העברי.

חושי יצא לשליחות בפולין ודנציג, גייס תרומות, עודד עלייה ונבחר להנהגה העולמית של "השומר הצעיר".

בשנות ה־20 משפחתו עברה לחיפה והוא סייע להם בהקמת מסעדה. החל לעבוד בהסתדרות ובמפלגת העבודה המקומית.

כמזכיר מועצת פועלי חיפה (1932, 1950) פעל לשיפור תנאי העובדים. ארגן שיבושים ועומד מול קבלנים שהעדיפו פועלים זולים. שיכנע פועלי נמל סלוניקאים לעלות לחיפה, ובכך הגדיל את כוחם של העובדים היהודיים בנמל.

חושי פיתח קשרים עם ערבים ובעלי תפקידים דרוזים. ביקר בהר הבשן ופגש מנהיגים דרוזים. בתקופות של אלימות מקומית קידם שיתופי פעולה לשמירה על שקט.

בתקופה של המרד והמאבק נגד המנדט הבריטי שירת כמנהיג מקומי. ב־1946 נמלט מהמעצרים הבריטיים והסתתר. במהלך 1948 נפצע ברגל והוא המשיך לנהל עניינים ציבוריים בחיפה.

שמו נקשר בהאשמות בנוגע לקשרים עם הבריטים ולחקירות שירותי המודיעין, אך הבירורים מצאו שאין ביסוס להאשמות.

נבחר לכנסת הראשונה ב־1949 מטעם מפא"י. ב־1951 התפטר כדי לכהן כראש עיריית חיפה (1951, 1969).

כראש העיר שינה את אופן קיום ישיבות העירייה והוביל פרויקטים בולטים: הקמת אוניברסיטת חיפה, תיאטרון חיפה, הכרמלית ותזמורת הנוער העירונית. קידם גם דיור לאמנים וסיוע לסופרים. עמד על איזון בין צרכים דתיים וחילוניים בעיר.

חושי ראה בעיר מקום גם לניקיון וגם לתרבות. יזם בתי סופרים, דירות לאמנים ותמיכה בספורט עממי דרך "הפועל".

נפטר ב־24 במרץ 1969 (מהתקף לב). בהלוויה נכחו אישים מובילים של המדינה. רבים זכרו אותו כמנהיג עירוני חזק ובונה.

אבּא חושי (אבא שנלר; 1898, 1969) היה מנהיג ציוני וראש עיריית חיפה.

נולד בטורקה שבמזרח אירופה. בשנים הצעירות הצטרף ל"השומר הצעיר", תנועת נוער ציונית שעוזרת לאנשים לעלות לארץ.

בשנת 1920 עלה לארץ עם קבוצה של חלוצים. שינוי שמו ל"חושי" סימן התחלה חדשה.

עבד בסלילת כבישים ובייבוש אדמות. עזר להקים קיבוץ בשם בית־אלפא. היה פעיל בארגון העובדים "ההסתדרות", ארגון שסייע לעובדים.

בילה שנים רבות בחיפה. ארגן פועלים ועזר להביא עובדים מנמל סלוניקי כדי להפעיל את נמל חיפה.

יצר קשרים ידידותיים עם ערבים ועם הדרוזים, שעזרו לשמור על שקט ולשתף פעולה.

היה ראש עיריית חיפה מ־1951 עד 1969. הקים את אוניברסיטת חיפה (מקום ללימודים גבוהים), את הכרמלית (רכבת קצרה להר), תיאטרון ותזמורת נוער.

נפטר ב־1969. רבים באו להלוויה כדי לכבד אותו ולזכור את פועלו בעיר.