אבולה

מחלת האבולה היא מחלה נגיפית נדירה וחמורה. נגיף הוא יצור זעיר שגורם למחלה. המחלה מאופיינת בחום ושיעורי תמותה גבוהים. היא זוהתה לראשונה ב-1976 והפכה לבעייתית במיוחד בהתפרצות הגדולה במערב אפריקה ב-2014, 2016. בהתפרצות זו נדבקו כ-28,616 אנשים וכ-11,315 מתו.

הנגיף עובר בעיקר במגע עם דם או נוזלי גוף אחרים של חולה. נוזלי גוף אלה כוללים רוק, קיא, שלשול, זיעה, דמעות, חלב אם וזרע. מגע עם חפצים מזוהמים, כמו מחטים, גם יכול להעביר את הנגיף. גברים שהחלו להחלים יכולים להעביר את הנגיף בזרע זמן מה לאחר החלמה. העברה מבעלי חיים לבני אדם מתרחשת בדרך כלל במגע או נשיכה של חיות נגועות, במיוחד קופים ועטלפי פרי. העברה באוויר לא תועדה בסביבה טבעית.

התסמינים מתחילים בדרך כלל בין יומיים עד שלושה שבועות אחרי ההידבקות. התסמינים הראשונים הם חום, כאבי גרון, שרירים וראש. אחר כך עלולים להופיע בחילות, הקאות ושלשולים וגם ירידה בתפקוד הכבד והכליות. בשלבים מתקדמים עלולים להיות דימומים פנימיים וחיצוניים.

לאבחון בודקים לעיתים תחילה מחלות עם תסמינים דומים, כמו מלריה וכולרה. לאישור המאבחן בודקים דם לנוגדנים נגד הנגיף, ל-RNA של הנגיף או לנגיף עצמו.

אמצעי מניעה עיקריים כוללים הימנעות ממגע עם חיות נגועות ובשר לא מבושל. חקיקה של בשר בריא ובדיקת חיות יכולים להקטין סיכון. בעת טיפול בחולים נהוג להשתמש בביגוד מגן וכיבוי כללי זרימת הידיים. טיפול בדוגמאות דם ונוזלים נעשה בזהירות רבה. בשנים האחרונות פותח חיסון בשם "ארבבו" (Ervebo), שאושר לשימוש וניתן בעיתות התפרצות.

אין טיפול אוניברסלי שנמצא כמבטל את המחלה לחלוטין, אבל פותחו טיפולים ניסיוניים. תרופה ניסיונית בשם ZMapp הראתה הצלחה במספר מקרים ובניסויים על קופים, אך לא תמיד זמינה. חלק מהתגובות למניעת התפשטות המחלה כוללות צעדים אקולוגיים, כמו צמצום כריתת יערות, שעשויים להפחית מגעים בין בני אדם לחיות נשאיות.

לנגיף שיעור תמותה גבוה וזמן דגירה קצר יחסית. שילוב זה מגביל לעתים את היקף המגפה משום שהנשאים מתים במהירות ופוגעים ביכולת הנגיף להתפשט הלאה. זה שונה ממחלות כמו שפעת או קורונה, שבהן התמותה נמוכה יותר וקל יותר להדביק רבים.

האבולה נקראה על שם נהר אבולה בזאיר, קרוב למקום בו התגלה הנגיף ב-1976. מאז זוהו זנים שונים, כולל אבולה-זאיר ואבולה-סודאן, שגרמו לשיעורי תמותה משתנים. זן נוסף, "אבולה-רסטון", זוהה בקופים שיובאו לארה"ב; הוא זיהה אצל בני אדם אך לא גרם אצלם למחלה קשה.

התפרצויות התרחשו במקומות שונים באפריקה מאז 1976, כולל ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, גבון, אוגנדה וסודאן. החל משנת 2018 היו התפרצויות במזרח קונגו, וב-2022 דווח על מקרה שקשור להתפרצות קודמת באותו אזור.

ההתפרצות שפרצה בגינאה ב-2014 התפשטה גם לליבריה ולניגריה. היא נמשכה כשנתיים והייתה ההתפרצות החמורה ביותר עד אז.

נגיף האבולה שייך למשפחת הנגיפים החוטיים. התקופה בין החשיפה להופעת תסמינים היא בין יומיים לשלושה שבועות. התסמינים מתחילים בחום גבוה, כאבי ראש, גרון ושרירים. בהמשך עלולים להופיע בחילות, הקאות ושלשולים, ולעתים דימומים. התסמינים יכולים להידרדר עד לכשל באיברים, ולכן המחלה קשה ומסוכנת.

אבולה היא מחלה קשה שנגרמת על ידי נגיף. נגיף הוא יצור מאוד קטן שגורם למחלה.

המחלה עוברת במגע עם דם או נוזלים של חולה. נוזלים אלה כוללים רוק, קיא ושלשול. מגע עם חפצים מזוהמים יכול להעביר אותה. עטלפים וקופים יכולים לשאת את הנגיף. בדרך כלל היא לא עוברת באוויר.

התסמינים מתחילים אחרי כמה ימים עד שלושה שבועות. התסמינים הראשונים הם חום וכאבים. אחר כך עלולים להיות הקאות ושלשולים. לעתים נדירות יש גם דימומים.

האבחון נעשה בבדיקת דם כדי למצוא את הנגיף או סימנים של הגוף שנלחם בו.

כדאי לא לגעת בבשר לא מבושל של חיות בר. יש לבשל בשר היטב. כאשר מטפלים בחולים לובשים ביגוד מגן ומכבסים ידיים. יש חיסון בשם ארבבו. החיסון עוזר למנוע הידבקות.

אין תרופה קסם שמרפאה תמיד. ניסו תרופות ניסיוניות כמו ZMapp, שהצליחו בחלק מהמקרים. ההתפרצות הגדולה ביותר התרחשה ב-2014, 2016, וכמה אלפי אנשים מתו אז. מאז היו התפרצויות נוספות באפריקה.

המחלה מתחילה בחום וכאבים. אחרי זה יש בעיות קיבה ולעתים דימומים. חשוב לקבל טיפול רפואי מוקדם ולהיות בידוד כדי לא להדביק אחרים.