אבי נשר

אבי נשר (נולד ב-13 בדצמבר 1952) הוא במאי, תסריטאי ומפיק קולנוע ישראלי. בין סרטיו הבולטים: "הלהקה", "דיזנגוף 99", "סוף העולם שמאלה" ו"פעם הייתי". זכה בפרסים רבים, כולל פרס לנדאו (2010), פרס מפעל חיים לקולנוע (2018) ואות "גיבור תרבות" (2021). בשנת 2019 נבחר להשיא משואה בטקס יום העצמאות, כשהוא יוצר הקולנוע הראשון שמוכר בכבוד זה.


אבי נשר נולד וגדל ברמת גן. הוריו, לילי ואריה נשר, היו ניצולי שואה, אנשים שהצליחו לשרוד את מלחמת העולם השנייה. בגיל 13 המשפחה עברה לארצות הברית. נשר סיים תיכון ותחילה למד יחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה, וגם לקח קורסים בקולנוע.

בשנת 1971 התגייס לצה"ל והתנדב לסיירת מטכ"ל, יחידת לוחמים מיוחדת. לאחר כשנה עבר לקורס קצינים ושירת כאיש מודיעין באמ"ן, אגף המודיעין של הצבא.

בשנת 1977 ביים והפיק את "הלהקה", סרט על להקה צבאית (להקת חיילים המופיעה בחיי הצבא). הסרט הציג אמנים צעירים והפך להצלחה גדולה. ב-1979 יצא "דיזנגוף 99", מבוסס על תקופת חייו של נשר בתל אביב, שגם הפך לסרט פולחן.

בשנות ה-80 נשר המשיך ליצור: בין הסרטים היו "הפחדנים", פרויקטים ניסיוניים כמו "She" וסרט היסטורי-דרמתי "זעם ותהילה" על ארגון לח"י במאבק בבריטים. חלק מהסרטים זכו להערכה מחו"ל ולביקורות טובות עם השנים.

לאחר כמה כישלונות קופתיים ועידוד מפיקים זרים, עבר נשר להוליווד. בשנות ה-90 ביים בעיקר סרטי מתח, מדע בדיוני ואימה. בין עבודותיו בארה"ב: "פצצת זמן" ו"דופלגנגר" (בכיכובה של דרו ברימור). ב-1998 כתב וביים את "חוקר המס", שזכה לשבחים בעיתונות והוצג בפסטיבלים.

נשר חזר לישראל ב-2002 כדי לגדל את בתו תום כאן. ב-2004 ביים את "סוף העולם שמאלה", העוסק בקהילה בנגב ובמאבקיה. הסרט זכה להצלחה בקופות ופרסים בפסטיבלים בינלאומיים.

בהמשך יצר סרטים כמו "אוריינטל" (דוקומנטרי על הסכמי קמפ דייוויד), "הסודות", "פעם הייתי" (2010) ו"פלאות" (2013). "פעם הייתי" הושפע מספר של אמיר גוטפרוינד וצפו בו מאות אלפי צופים בישראל. ב-2015 ביים את המוזיקלי "החטאים". ב-2018 הוציא את "סיפור אחר", וב-2021 סרטו "תמונת הניצחון" זכה במספר פרסי אופיר והעניק לנשר פרס אופיר למצוינות.

בשנות ה-20 יצר את "גן קופים", שקיבל מועמדויות רבות לפרסי אופיר. בראיון בספטמבר 2023 אמר כי יתכן שזה יהיה סרטו הקולנועי האחרון, אך לאחר מכן דווח על עבודת כתיבה לסרט חדש.

נשוי לאיריס נשר, צלמת ופסלת. בתו תום נולדה ב-1996 ועוסקת במשחק ובהנחיית טלוויזיה. בנו ארי נולד ב-2001. בספטמבר 2018 ארי נהרג בתאונת דרכים. איבריו נתרמו להשתלה ועזרו לחמישה אנשים.

זכה במספר פרסים מקומיים ובינלאומיים, בהם פרס לנדאו, פרס מפעל חיים לאמנות הקולנוע, אות "גיבור תרבות" ופרסי אופיר על עבודותיו.

(מוזכרים הסרטים העיקריים לאורך הקריירה, החל מ"הלהקה" ועד "גן קופים" ו"תמונת הניצחון".)

אבי נשר נולד ב-13 בדצמבר 1952. הוא במאי (המוביל את יצירת הסרט), תסריטאי (כותב את הסיפור) ומפיק סרטים.


אבי גדל ברמת גן. הוריו היו ניצולי שואה, אנשים ששרדו את מלחמת העולם השנייה. כשהיה ילד עברה המשפחה לארצות הברית. למד שם והתחיל ללמוד גם קולנוע.

הוא שירת בצבא. התנדב לסיירת מטכ"ל, יחידת לוחמים מיוחדת. אחר כך שירת באגף המודיעין, אמ"ן.

בשנות ה-70 ביים את הסרטים המפורסמים "הלהקה" ו"דיזנגוף 99". אלה היו סרטים על צעירים ועל מוסיקה. הם היו מאוד פופולריים והפכו לקלאסיקה.

בשנות ה-90 עבד בהוליווד וביים סרטים כמו "דופלגנגר". כמה מהסרטים שלו הוצגו בפסטיבלים בחו"ל.

נשר חזר לישראל ב-2002. ב-2004 ביים את "סוף העולם שמאלה", שהצליח בקופות. אחרי זאת עשה עוד סרטים חשובים, כמו "פעם הייתי" ו"פלאות".

נשוי לאיריס. יש לו בת בשם תום ושם בן ארי. ב-2018 ארי נהרג בתאונת דרכים. איבריו נתרמו, ועזרו להציל אנשים אחרים.

נשר קיבל פרסים רבים על עבודתו, גם בארץ וגם בחו"ל.

עבד על סרטים רבים לאורך שנים, מהראשונים כמו "הלהקה" ועד הסרטים המודרניים יותר.