אברהם ברושי

אברהם איטנברג נולד במוסקבה ב-15 באפריל 1923. כשהיה ילד קטן, בגיל שנה וחצי, עלה עם משפחתו לארץ והתיישבו בתל אביב.

שם העט "ברושי" ניתן לו בבית הספר על ידי המחנך יהודה בורלא. המראה הגבוה והרזה שלו הזכיר לבורלא עץ ברוש, והשם נדבק אליו.

ברושי עבד שנים רבות בבנק לתעשייה, שנוהל אז על ידי אלכסנדר מאכט. במקביל החל באמצע שנות ה-40 לכתוב שירים.

שני שיריו הראשונים היו "קסמייך כנרת" (ינואר 1945) ו"הבה נטיילה שולה". רוב הלחנים לשיריו המקוריים הלחין בובי פנחסי.

חברת התקליטים מקולית שלחה לו תקליטים מחו״ל כדי שיתרגם אותם לעברית. חלק מהלהיטים ששמע הגיעו גם ברדיו רמאללה.

ברושי חיבר כ־200 שירים מקוריים ותרגומים בז'אנר הקל. בין שיריו המוכרים: "קרה זה רק הפעם", "אולי עוד לא נגמר", "הוואלס הראשון" ו"לימון לימונרו". "הוואלס הראשון" הופיע כתקליטון בהד־ארצי ולחנו של יוסיף איוונוביץ'. בקרב דוברי אנגלית הוא מוכר כ"Anniversary Song".

שיריו הוקלטו על ידי אמנים בולטים, כמו יפה ירקוני ואריק איינשטיין. הוא גם כתב להצגות במה קלות, שהושרו על ידי זמרים כמו יוסף גולנד.

בשנת 1959, לאחר קידום בבנק איגוד וסגירת מקולית, הופסקו ההזמנות לשיריו. מאז הוא הפסיק לכתוב באופן פעיל.

ב-2009 קיבל את פרס יקיר אקו"ם. אברהם ברושי נפטר ב-6 בינואר 2018 בגיל 94. הותיר אישה ושתי בנות.

אברהם איטנברג נולד ב-1923 במוסקבה. כשהיה תינוק עלה לארץ עם משפחתו.

בבית הספר קראו לו ברושי. המורה חשב שהוא דק וגבוה כמו עץ ברוש.

עבד בבנק כדי לפרנס את המשפחה. במקביל הוא כתב שירים.

הוא התחיל לכתוב באמצע שנות הארבעים. בובי פנחסי הלחין הרבה משיריו.

ברושי כתב בערך 200 שירים. חלקם שירים מקוריים וחלקם תרגומים לשירים מחו"ל.

יש לו שירים מוכרים כמו "הוואלס הראשון" ו"לימון לימונרו". שירים אלה הוקלטו על ידי זמרים מפורסמים.

בשנת 1959 הפסיק לקבל הזמנות לכתוב שירים. אחרי זה כמעט לא כתב.

ב-2009 קיבל פרס חשוב למוזיקאים. הוא נפטר ב-2018, בגיל 94.