אברהם הכהן נולד בצנעא שבתימן בשנת ה'תרכ"ט (1869). כבר בילדותו למד אצל רבנים מקומיים, ובשנים הבוגרות למד אצל אביו, הרב אהרן, בישיבה המרכזית של צנעא. בישיבה למד בעיקר גמרא (התלמוד) ופוסקים (פוסק הלכה, מי שמחליט הלכות).
בשנותיו נודע כידען גדול בהלכה. תלמידים בבית המדרש פנו אליו כשהתעוררו שאלות, והיה פותח את הדיון במהירות ומציין סימנים ופרקים ברשימה.
בשנת ה'תרס"ה (1905), במהלך מלחמות המקום, חרבה צנעא ונאלץ להימלט עם משפחתו לכפר הסמוך סיאן למשך כמה חודשים. כשהמצב השתפר חזרו לצנעא והמשיך ללמוד בבית מדרשו של הרב יחיא קאפח כחמש־עשרה שנה.
בשנת ה'תרפ"פ (1920) פתח עם אביו ישיבה חדשה בשם "כניס בית אלשרעבי". לאורך השנים שימש ראש ישיבה לצד אביו והעמיד תלמידים רבים. עיקר לימודיהם היה תלמוד ופוסקים, ובמיוחד פירוש הרמב"ם.
אביו נפטר בשנת ה'תרצ"ד (1934). לאחר מכן המשיך אברהם הכהן לנהל את הישיבה לבדו עד עלייתו לארץ ישראל.
בכסלו ה'תש"ד (1943) עלה לארץ. ראשיתו במחנה העולים בעתלית, ואז התיישב בשכונת כרם התימנים בתל אביב. שם נפתחה ישיבת "אהל תורה" והוא כיהן בה כמגיד שיעור ונשיא הישיבה במשך שש עשרה שנים.
נפטר בי"ט באלול ה'תשי"ט (1959), בגיל תשעים. נקבר בהר המנוחות בירושלים, לצד קרובי משפחה שהיו בין עולי תימן הראשונים. חתנו היה הרב שלום יצחק הלוי, חבר הרבנות הראשית לישראל.
אברהם הכהן נולד בצנעא בתימן ב-1869. הוא למד בתלמוד בבית ספר תורני שנקרא ישיבה. תלמוד כאן פירושו גמרא.
כשהיה צעיר למד אצל אביו ורבנים אחרים. הוא ידע הרבה הלכות. הלכות הן כללי דת שמסבירים איך להתנהג.
בשנת 1905 העיר צנעא הושמדה במלחמה. המשפחה ברחה לכפר קרוב וחזרה אחר כך.
בשנת 1920 פתח עם אביו ישיבה חדשה. הוא לימד תלמידים רבים. אחרי מות אביו ב-1934 המשיך לנהל את הישיבה לבד.
בשנת 1943 עלה לארץ ישראל. בתחילה היה במחנה עולים. אחר כך גר בתל אביב, בשכונת כרם התימנים. שם לימד בישיבת "אהל תורה" והיה מנהיג שם שש עשרה שנים.
הוא מת ב-1959, כשהיה בן תשעים. קבורים אותו בהר המנוחות בירושלים.
תגובות גולשים