אברהם לייב זיסו

אברהם לייב זיסו (1888, 1956) היה סופר, עורך, מוציא לאור, איש עסקים ומנהיג ציוני ברומני. "ציוני" פירושו תומך בתנועה שקידמה הקמת בית לאומי ליהודים.

נולד בפיאטרה ניאמץ ברומניה במשפחה בת עשרה ילדים. כשהיה צעיר זכה במלגה ללימודי פילוסופיה בגרמניה, אך נאלץ לוותר ולהשתדל לפרנסת המשפחה אחרי סגירת הבנק שבו עבד אביו. למד תורה וקיבל הסמכה לרב בגיל 20, אך מעולם לא כיהן כרב.

בין 1904 ל־1910 פרסם מאמרים ויצירות בשפות רומנית ועברית. ערך ירחון (מגזין חודשי) ציוני בעברית בשם "המקיץ" והיה מעורב בכתבי עת ספרותיים ברומניה. פרסם דרמה ב־1914 והמשיך לפרסם רומנים, מסות ומאמרים.

זיסו היה מנהיג בתנועה הציונית ברומניה. ארגן והניע יוזמות לעידוד עלייה לארץ ישראל. הוא גם תמך בתנועת בית"ר, תנועה ציונית רוויזיוניסטית (תנועת נוער פוליטית), ומתח בקרב מנהיגים יהודיים אחרים, למשל וילהלם פילדרמן.

בשנים השחורות של מלחמת העולם השנייה נעצר ב־1942 על ידי משטר אנטונסקו ונשלח למחנה ריכוז, כלומר מקום שבו כלאו ושמרו אסירים. בנו, תאודור זיסו, נהרג בקרב בצפון אפריקה בזמן המלחמה. זיסו שוחרר בזכות התערבויות, אך לאחר המלחמה נעצר שוב בידי המשטר הקומוניסטי.

בשנות ה־50 נחקר והורשע במשפטים פוליטיים. בשנת 1956, אחרי שנים בכלא, שוחרר ועלה לישראל. הוא הוכר כאסיר ציון, מונח לאלה שנכלאו בשל פעילות ציונית, ואושפז. חודשים ספורים אחרי עלייתו נפטר.

נישא לרחל צימר ב־1916. להם נולד בן יחיד, תאודור, שנהרג במלחמה.

זיסו מופיע כדמות בספריו של הסופר מיכאיל סבסטיאן. הארכיון האישי שלו שמור בספרייה הלאומית.

אברהם לייב זיסו נולד ב־1888 ונפטר ב־1956. הוא היה סופר ועורך עיתונים ברומניה.

היה לו משפחה גדולה. רצה ללמוד בחו"ל, אבל עזר לביתו במקום.
למד דת וקיבל תעודה של רב. הוא לא עבד כרב.

זיסו כתב בעברית וברומנית. ערך עיתונים ומגזינים. פרסם גם ספרים ומחזות.

הוא היה ציוני. ציוני = אדם שרוצה מדינה יהודית בארץ ישראל.
עזר לארגן אנשים שיעלו לארץ. בזמן המלחמה הוא נכלא בגלל דעותיו.
בנו, תאודור, הלך למלחמה ונפל שם.
לאחר שנים שוחרר ועלה לישראל ב־1956. הוא חלה ומת כמה חודשים אחרי כן.

נישא לרחל צימר. היה להם ילד אחד, תאודור.

הארכיון של זיסו שמור בספרייה הלאומית.