אגדה אורבנית

אגדה אורבנית היא סיפור שמספרים כאילו הוא אמיתי, בדרך כלל מפה לאוזן.

חלק מהאגדות מבוססות על אירועים אמיתיים שעוותו ונעגלו עם הזמן. אחרות התחילו כבדיחה, או כסיפור אזהרה שהורים העבירו לילדיהם כדי ללמד התנהגות נכונה. לפעמים מי שמספר מוסיף שם של מקום או אדם מוכר כדי להקנות אמינות.

אגדות עירוניות בדרך כלל בנוסח סיפורים עם דמויות ועלילה. הן מזכירות בדיחות בהעברה, אך נוטות להיות אפלות יותר. מופיעים בהן יסודות של מסתורין, פחד והומור. לרוב יש בהן מסר או אזהרה, ולכן מאזינים מרגישים צורך להעביר אותן הלאה.
חלק מהאגדות נועדו לבדר בלבד, וחלקן עוסקות בפשעים, במזון מזוהם או במצבים שעלולים להשפיע על רבים.

הדוגמאות הישראליות הידועות כוללות סיפור על מטיילים שהביאו כלב שגילה עצמו כחולדה, ואגדות על שמות נדירים שלא נמצאו במציאות. יש גם שמועות שנועדו לבקר או ללעוג לקבוצות חברתיות.

האימייל והאינטרנט הקלו מאוד על הפצת אגדות אורבניות במהירות רבה. חלקן נוצרות ברשת, וחלקן מתפשטות דרכה. דוגמה בולטת היא תמונה שפורסמה אחרי פיגועי 11 בספטמבר 2001, שבה נראה מטייל על גג מגדלים ושעליה התווספה תמונה של מטוס; התברר שהיא זויפה.

אגדות עירוניות נתפסות כיום כחלק מפולקלור מודרני, סיפורי עם של תקופת הערים והטכנולוגיה. הן משקפות פחדים ותכנים חברתיים, ומציעות אזהרות על התנהגות. ג'אן הארולד ברונוואנד, חוקר פולקלור אמריקאי, טבע את המונח "אגדה עירונית" בשנת 1979. הוא אסף אגדות אלה ופרסם ספרים שהדגישו שהן מדברות גם על החברה המודרנית.

אגדה אורבנית היא סיפור שאנשים מספרים כאילו הוא אמיתי, אבל הוא לא נכון.

חלק מהסיפורים התחילו מאירוע אמיתי שעוותו. חלקם התחילו כבדיחה.
הורים גם לעתים סיפרו סיפורים כאלה כדי להזהיר ילדים.

אגדות כאלה הן כמו סיפורים קצרים עם דמויות ועלילה. הן מלאות מסתורין, פחד ולעתים הומור. לעיתים יש להן מסר כמו אזהרה.

דוגמה מוכרת בישראל היא סיפור על מטיילים שהביאו כלב, שהתברר כ"חולדה" בתמונה. יש גם שמועות על שמות שלא היו אמיתיים.

האינטרנט והאימייל מפיצים את האגדות מהר. תמונה מפורסמת שפורסמה אחרי ה-11 בספטמבר הוכחה כנוצרת על ידי הדבקה של תמונה.

ספרים וסרטים עושים שימוש באגדות אלה. החוקרים גילו שהאגדות מראות על פחדים וחוקים חברתיים. החוקר ג'אן הארולד ברונוואנד קרא להן "אגדה עירונית" בשנת 1979.