אדוארד ברנשטיין

אדוארד ברנשטיין (6 בינואר 1850, 18 בדצמבר 1932) היה הוגה ופוליטיקאי יהודי-גרמני. הוא נחשב לאחד מאבות הסוציאל-דמוקרטיה, זרם בסוציאליזם שמנסה לשלב רעיונות של שוויון עם עקרונות דמוקרטיים. ברנשטיין היה מעורב בהקמת המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (SPD).

ברנשטיין נולד בברלין בן לנהג רכבת. בצעירותו עבד כפקיד בנק והצטרף לתנועה הסוציאל-דמוקרטית. עבד כמזכירו של קארל הוכברג בציריך, אך ב־1888 גורש משווייץ בגלל לחץ משלטונות פרוסיה. הוא עבר ללונדון ושם התיידד עם פרידריך אנגלס. בתקופה זו השקפותיו השתנו ממרקסיסט אורתודוקסי (תורתו של קרל מרקס) לרוויזיוניסט, מי שקורא לבדוק ולתאום רעיונות של מרקס.

ברנשטיין ערך את המגזין Sozialdemokrat בשנות ה־1880. בין 1896 ל־1898 פרסם סדרת מאמרים בשם "בעיות הסוציאליזם" שיצרה ויכוח בתוך ה‑SPD. הוא פרסם גם את המאמר "Die Voraussetzungen des Sozialismus und die Aufgaben der Sozialdemokratie", שנחשב להשפעה על מפלגות סוציאל-דמוקרטיות מחוץ לגרמניה.

לאחר שניתן לו להיכנס לגרמניה חזר ב־1901 ונבחר לרייכסטאג, בית הנבחרים הגרמני. כיהן שם עד 1918. המשיך לכתוב ולערוך, כולל עבודות על פרדיננד לסל ותכתובות של מרקס ואנגלס.

אדוארד ברנשטיין נפטר בברלין ב־18 בדצמבר 1932. לוח זיכרון נמצא בכתובת שבה חי משנת 1918. יש רחוב על שמו בצפון הישן של תל אביב.

ברנשטיין פיתח גישה סוציאליסטית לא־מהפכנית. במקום קריאה למהפכה מהירה, הוא קידם שינוי מדורג דרך ניצחונות כלכליים ופוליטיים של העובדים. הוא דגל בפעולה דמוקרטית ובזכות הבחירה כדרך להשיג שוויון. קוראו לזרם זה רוויזיוניזם או "ברנשטייניזם".

ברנשטיין כתב על שאלות יהודיות וברר את יחסו לנושאי אנטישמיות. אף שלא היה דתי, שמר על קשר עם קהילות יהודיות. בהמשך דרכו, ב־1928, הצטרף לוועד סוציאליסטי בינלאומי שתמך בארץ ישראל.

אדוארד ברנשטיין (1850, 1932) היה הוגה ופוליטיקאי מגרמניה. הוא עזר לבנות את המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. סוציאל-דמוקרטיה = רעיון לשוויון יחד עם דמוקרטיה.

ברנשטיין נולד בברלין. עבד כפועל ומאוחר יותר כפקיד בנק. בגיל צעיר הצטרף לתנועה הפוליטית של הפועלים. ב־1888 עבר ללונדון ולמד שם. בלונדון הכיר את אנגלס, חברו של מרקס. ברנשטיין חזר לגרמניה ב־1901 ונבחר לפרלמנט עד 1918.

הוא כתב מאמרים וערך עיתון. אנשים קראו לגישתו רוויזיוניזם. רוויזיוניזם = רצון לשנות חלק מהרעיונות כדי להשיג תוצאות דרגתיות.

ברנשטיין חשב ששינויים צריכים לבוא בהדרגה ובאמצעים דמוקרטיים. הוא דיבר על סולידריות, עזרה הדדית בין אנשים.

הוא לא היה דתי, אבל שמר על קשר עם הקהילה היהודית. ב־1928 הצטרף לוועד סוציאליסטי שטיפל בארץ ישראל.

יש רחוב בתל אביב על שמו.