אדוארד מריקה

אדוארד מריקה (1804, 1875) היה משורר גרמני מהאסכולה השוואבית, גם סופר, מתרגם ומורה. אסכולה שוואבית פירושה שהשפעתו קשורה לאזור השוואביה בגרמניה.

מריקה נולד ב־8 בספטמבר 1804 בלודוויגסבורג. הוריו שלחו אותו ללמוד תאולוגיה, והוא למד ב־Urach ובטיבינגן בין 1822 ל־1826. הוא עבד מורה וכמר (כמר=אדם שעובד בכנסייה) לאורך וירטמברג בין 1834 ל־1843.

הוא ניסה לפרנס את עצמו כסופר ב־1828, אך לא הצליח. בתקופה ההיא נכתבו שיריו המוקדמים, כמו "בוקר ספטמבר" ו"Er ist's" (שיר על בוא האביב), שזכו לפופולריות רבה.

בשנת 1832 יצא לאור הרומן Maler Nolten ("הצייר נולטן"), רומן חניכה חשוב שנעשה פופולרי.

מותה של אמו ב־1841 השפיעה עליו קשה. בשל בריאות רופפת פרש ממשרת הכמורה ב־1843 ועבר ל־Bad Mergenthein. בשנת 1851 נישא למרגרטה פון שפאט. ב־1852 העניקה לו אוניברסיטת טיבינגן דוקטורט כבוד.

מאז פרסם בעיקר פרוזה עד 1855, וחזר לשירה רק לעתים רחוקות. בשנים 1867, 1873 זז ממקום למקום, ואז התיישב בשטוטגרט עד מותו ב־4 ביוני 1875. בעיר פלבאך יש פרס על שמו.

מריקה אסף חפצים יומיומיים ומאובנים. האהבה שלו למאובנים מופיעה גם בשיריו.

מריקה נתפס במשך שנים כנציג זרם הבידרמאייר. בידרמאייר הוא זרם פוסט־רומנטי, שבא אחרי הרומנטיקה והדגיש לעתים חיים יומיומיים ומולדת.

בעבודתו נראים גם רמיזות למודרניות ולמנוסה מן העולם. שיריו כתובים בשפה טבעית ופשוטה, עם סגנון חינני ומקורי. רבים משיריו הולחנו על ידי המלחין הוגו וולף.

אדוארד מריקה נולד ב־1804 בלודוויגסבורג ונפטר ב־1875 בשטוטגרט.

הוא כתב שירים וסיפורים. הוא גם היה מורה וכומר. כומר זה אדם שעובד בכנסייה.

למד תאולוגיה בטיבינגן. ניסה להיות סופר ב־1828, אבל לא הצליח לפרנס בכך.

ב־1832 יצא ספרו המפורסם Maler Nolten. זהו רומן חניכה, סיפור שמלמד על גדילה ולמידה.

אמו מתה ב־1841. הוא פרש מתפקידו ב־1843 ועבר לגור ב־Bad Mergenthein. ב־1851 נשא לאישה את מרגרטה פון שפאט.

העיר פלבאך מעניקה פרס על שמו. הוא אסף מאובנים. הוא אהב לכלול אותם בשיריו.

מריקה כתב בשפה פשוטה ונעימה. שירו "Er ist's" חוגג את בוא האביב. הרבה משיריו הולחנו על ידי הוגו וולף.