אדולף גוטליב (14.3.1903, 4.3.1974) היה צייר יהודי‑אמריקאי של אקספרסיוניזם מופשט. האקספרסיוניזם המופשט הוא זרם שמתמקד בהבעה של רגשות וצורה אישית, ולא בהעתקת המציאות בדיוק.
נולד בניו יורק להורים שעלו מאוסטרו‑הונגריה. ב-1921 הצטרף להרצאות של רוברט הרנינג (מורה ב‑Art Students League) ולמד עיצוב ואמנות. הרנינג עודד ציור מהיר וללא דגש על פרטים. גוטליב אימץ את השיטה של ציור ישיר על הבד, בלי סקיצות, והפך למורה לאמנות ב-1923.
בשנות ה‑40 הושפע מסוריאליזם, בעיקר דרך ג'ורג'יו דה קיריקו. הסוריאליזם משתמש באובייקטים לא קשורים זה לזה ובחללים ריקים כדי ליצור אווירה של חלום ולחשוף עולם פנימי. סלבדור דאלי תיאר זאת כ"פרנויה מבוקרת". ב-1950 גוטליב יזם וניסח את מכתב "הרגזנים".
מתקופת ההשפעה הסוריאליסטית פיתח גוטליב את ה'פיקטוגרפים' (פיקטוגרפים = מודול ציורי שמבוסס על סמיכויות מוזרות). באמצעותם רצה לעורר תחושה קיומית ולפתוח חלון לעולם פנימי.
הפיקטוגרפים מאופיינים בשימוש בגריד (רשת של תאים או קופסאות). הגריד מזכיר סדר ויציבות, אבל אצל גוטליב הוא גם יוצר חידה. ההשפעות מגיעות בין השאר מציורי פאנלים רנסאנסיים, אך במקום לספר סיפור רציף הוא מציב דימויים שמצבחים זה את זה באופן לא ברור. בתוך התאים מופיעים יסודות מתוך מיתוסים, תרבויות פרימיטיביות או צורות ביומורפיות.
הסדרה כולה נחשבת גשר בין הסוריאליזם לאקספרסיוניזם המופשט. גוטליב עסק בקוטביות ובהנגדה, שעומדות מאחורי סדרות כמו "ההתפוצצויות" שלו, ועם הזמן עבר מתפיסה של ניכור ופסימיות בתחילת שנות ה‑40 לנטייה לאחדות ואופטימיות בשנות ה‑50.
אדולף גוטליב (1903, 1974) היה צייר יהודי שגר בניו יורק. הוא יצר ציורים שלא נראו כמו העולם האמיתי.
בשנת 1921 הוא למד ב‑Art Students League אצל רוברט הרנינג. המורה לימד לצייר מהר וללא סקיצות. גוטליב למד לצייר ישירות על הבד.
בשנות ה‑40 הוא הושפע מסוריאליזם. סוריאליזם היא אמנות שיכולה לשים עצמים מוזרים בחלל חלומי. זאת דרך לייצג מחשבות ורגשות.
הוא יצר סדרת ציורים שנקראו פיקטוגרפים. פיקטוגרפים הם ציורים של סמלים ודימויים מוזרים. בציורים האלה יש גריד, כלומר רשת של תאים או קופסאות. כל תיבה יכולה להכיל ציור קטן משלה.
הגריד נותן סדר, אבל גם יוצר חידות. בתוך התאים יש רעיונות ממיתוסים או צורות שמזכירות יצורים חיים. גוטליב רצה שהצופה ירגיש משהו פנימי בציורים האלה.
הפיקטוגרפים חיברו בין רעיונות חלומיים ליצירה מופשטת. במשך שנים הוא עבר מרגשות של בדידות ליותר תקווה ורצון לאחדות.
תגובות גולשים