אֱדוֹם הוא שם של עם קדום וממלכה שישבה בהרי אדום מדרום לירדן. Archaeological חפירות מראות קהילה חקלאית עשירה באזור, שהתפתחה כבר בין המאות ה־13 ל־11 לפנה"ס.
האדומים הופיעו באזור כבר באלף ה־3 לפנה"ס. במאות ה־19, 13 לפנה"ס האזור ידע שפל ולחצים משבטים נודדים. הווריאציות של השם מופיעות בכתובות מצריות מאמצע האלף השני לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית (קבוצת שפות עתיקות שבקרבה לעברית המקראית), והיא נעלמה עם הזמן. באמונות האדומיות בולט האל "קוס".
המסורת המקראית מקשרת את האדומים לעשו, התאום של יעקב. לטקסטים המקראיים יש רשימות של מלכי אדום ומקורות המצביעים על יריבות ושכנות בין אדום לישראל. למרות הסכסוכים, התורה מצווה לא לשנאו בשל קרבה משפחתית.
בין המאה ה־13 למאה ה־6 לפנה"ס התקיימה ממלכת אדום. לפי המקרא דוד ויואב הכניעו חלקים ממנה והטילו נציבים; שושלות אדומיות ניסו למרוד שוב ושוב. אדום חוותה פריחה כלכלית: ערים מבוצרות, חקלאות מפותחת, מסחר וכריית נחושת. אשור הזכירה מלכים אדומיים כמושיטים מנחות, מה שמעיד על קשרים בין-לאומיים.
במאה ה־6, 5 לפנה"ס שבטי נבטים השתלטו על אזור אדום, בנו את סלע אדום (העיר הידועה גם כפטרא) והגלו חלק מהאדומים. חלקים منهم נדדו לדרום הרי חברון, שם האזור נקרא בתקופת בית שני "אידומיאה".
בתקופה ההלניסטית המעמדות העליונים התיוונו ודיברו יוונית. בשנת 125 לפנה"ס כבש יוחנן הורקנוס הראשון את אידומיאה והציע לאדומים שתי אפשרויות: להגר או להתגייר (להפוך ליהודים). החוקרים היום חולקים האם הגיור נעשה בכפייה, אבל רוב האדומים מצאו עצמם כחלק מיהדות התקופה.
מאוחר יותר הורדוס וכוחות רומיים שילבו אדומים בתפקידים שלטוניים ביהודה. במסורת היהודית שלאחר הכיבוש הרומי הפכו האדומים כסמל לרומא ולנוצרים בתקשרים של דיכוי.
בספרות הרבנית והמדרש נאמרים פירושים שונים על זהות האדומים. בביאור ההיסטורי-מוסרי אדום שימש תואר סמלי לקיסרות הרומית ולכוחות חיצוניים שעמדו כנגד היהודים.
אדום היה עם וממלכה עתיקה בהרי אדום דרום ירדן.
הם היו חקלאים ועירובם החל עוד לפני אלפי שנים. הארכיאולוגים מצאו סימנים לשטחים מעובדים ויישובים מהמאה ה־13 לפנה"ס.
במסורת כתוב שעשו, אחיו של יעקב, הוא אבי האדומים. בסיפורי תנ"ך הם מופיעים כשכנים ולעיתים כיריבים של בני ישראל.
הם סחרו וסחטו מסים. אז היו להם ערים וחיי מסחר, וגם כרו נחושת. אחר כך הגיעו שבטי נבטים. הנבטים בנו בעיר גדולה שנקראת סלע אדום (היום פטרה).
מאוחר יותר רבים מהאדומים עברו לדרום הרי חברון. שם האזור נקרא אידומיאה. בשנים הבאות חלקם הפכו ליהודים, וחלקם נשארו אחרים.
השם "אדום" נשאר גם בתרבות יהודית כמילה שאנשים השתמשו בה לדבר על רומא.
תגובות גולשים