אדיר זיק (3.3.1939, 6.2.2005) היה במאי טלוויזיה ועיתונאי ישראלי.
נולד בתל אביב במשפחה חילונית. כנער חזר בתשובה (הפך לדתי). למד באוניברסיטה העברית בירושלים וכתב טור סאטירי בעיתון הסטודנטים, תחת החתימה "ז' אדיר". ב-1964 נסע ללימודי קולנוע ב-UCLA, אוניברסיטה בקליפורניה, ובמקביל שימש שליח של בני עקיבא (תנועה נוער דתית).
כשחזר ארצה היה ממייסדי הטלוויזיה הישראלית. הוא היה בין הראשונים מאנשי הציבור הדתי-לאומי שעבדו בטלוויזיה. במשך שנים הפיק את חידון התנ"ך העולמי ששודר ביום העצמאות.
היה מקורב לתנועה לכינון המקדש ובראשוני העולים להר הבית. סייע להכנת סרטים לעידוד העלייה להר הבית. בשכונת מגוריו, גבעת המבתר, היה פעיל בבית הכנסת הייחודי שם וקידם תפילה משותפת לכולם במשך יותר מעשרים שנה.
ב-1992 החל לשדר בערוץ הרדיו "ערוץ 7" את התוכנית הפופולרית "זיקוקין של אדיר". בתוכנית שילב ביקורת פוליטית, סיפורים ומתכונים. הוא תקף במלים חריפות את ממשלות השמאל, ובמיוחד את הסכמי אוסלו. זיק טען שהתקשורת הכללית מוטה שמאלה, והשתמש בביטויים חזקים כמו "הצ'יפּ הדפוק" כדי לתאר תחושות של חלקים מהציבור.
השתמש בתוכנית גם לקריאה לצדקה. מאז הקמת העיתון "בשבע" כתב בו טור שבועי עד מותו, שבו ביקר שחיתויות שונות.
בפסק זמן קצר לפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין אמר אמירות חריפות נגדו ונגד שמעון פרס. לאחר הרצח גינה זיק את המעשה בחומרה. לאחר מכן קידם גם תאוריות קשר סביב הרצח ולעקוב אחר סוכן השב"כ (שירות הביטחון הכללי) אבישי רביב; פעולותיו והעברתו של עדות תרמו ללחץ משפטי על רביב, שזוכה בסופו של דבר.
ב-2003 הוא ועמיתים בעיתון הורשעו על שידורים בלתי חוקיים של התחנה. נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית של 20,000 ש"ח.
זיק נפטר ב-6 בפברואר 2005 בירושלים ממחלת סרטן הוושט. השאיר אישה ושישה ילדים.
אדיר זיק (1939, 2005) היה במאי טלוויזיה ועיתונאי.
נולד בתל אביב. כשהיה נער הפך לדתי. למד בירושלים וכתב טורים סטודנטיאליים. ב-1964 נסע ללמוד קולנוע בארצות הברית.
כשחזר לארץ עזר להקים את הטלוויזיה הישראלית. הפיק את חידון התנ"ך שמשודר ביום העצמאות.
היה פעיל בקבוצות שעודדו עליה להר הבית. בשכונתו ייסד בית כנסת שבו התפללו יחד אנשים מכל עדות במשך שנים.
משנת 1992 שידר תוכנית רדיו בשם "זיקוקין של אדיר" בערוץ 7. הוא ביקר את ממשלת ישראל ואת הסכמי אוסלו. בשידוריו ביקש גם שאנשים תורמים לצדקה.
כמה ימים לפני רצח ראש הממשלה יצחק רבין, אמר מילים קשות נגדו. אחרי הרצח גינה אותו בחומרה. אחר־כך קידם גם רעיונות של קשרים סביב הרצח ועקב אחרי אדם שעבד בשירות הביטחון.
ב-2003 הורשע בחלקו בשידורים לא חוקיים וקיבל עונש של מאסר על תנאי והתחייבות כספית.
הוא נפטר ב-6 בפברואר 2005 בירושלים מסרטן הוושט. השאיר אישה ושישה ילדים.
תגובות גולשים