אדם צ'רניאקוב (30 בנובמבר 1880, 23 ביולי 1942) היה איש ציבור יהודי-פולני. הוא שימש חבר מועצת העיר ורשה, סגן יושב‑ראש הקהילה היהודית בעיר וחבר סנאט של פולין. במלחמת העולם השנייה נבחר לעמוד בראש היודנראט בגטו ורשה. (יודנראט = מועצה שהגרמנים כפו על היהודים כדי לנהל חלק מהעניינים הפנימיים בגטו).
צ'רניאקוב היה מהנדס ומורה בבית־ספר מקצועי יהודי. בין 1927 ל‑1934 ייצג את התעשיינים במועצת העיר ורשה, וב־1930 נבחר לסנאט. לפני המלחמה שימש כסגן יושב‑ראש הקהילה היהודית.
בימי המצור על ורשה 1939 מונה אותו ראש העיר כראש הקהילה. ב‑4 באוקטובר 1939 כפו עליו הגרמנים להקים יודנראט בן 24 חברים, והוא עמד בראשו. ביודנראט הראשון היו כמה דמויות בולטות, כגון מרדכי שמואל זיגלבוים ויצחק (איצ'ה) מאיר לוין.
צ'רניאקוב סירב לעזוב את ורשה כשזה היה אפשרי. הוא ניסה להקל על יושבי הגטו, פעל מול השלטונות לשחרר אסירים והשתמש בכל קשריו לטובת התושבים. הוא ספג עלבונות ומכות מהגרמנים, אך המשיך להפעיל ביקורת עליהם.
ב־22 ביולי 1942 החלה האקציה הגדולה בגטו, פינוי המוני של יהודים לטרבלינקה, מחנה השמדה. הגרמנים דרשו מהיודנראט, ביומיים הראשונים, לספק 6,000 אנשים ביום. צ'רניאקוב הבין לאן נשלחים האנשים ובפרט את גורל הילדים. ב־23 ביולי 1942, במשרדו, הוא בלע כמוסת ציאניד ובכך נטה אל מותו. לפני מותו נצטווה על ידי הגרמנים למסור גם ילדים מפנימיות ובתי יתומים, ולפי דיווחים אף הוטלה עליו להפקיד את אשתו כשבויה כדי לוודא ביצוע הפקודה.
תגובות למעשיו היו מעורבות. תושבת הגטו מרי ברג תיארה אותו כאדם שלא עמד בנטל ונקט במעשה קיצוני. מצד שני, אנשי מחתרת ראו בו אחד המעטים הישרים בקרב ראשי היודנראטים. צ'רניאקוב ניהל יומן רצוף מ‑6 בספטמבר 1939 ועד מותו. היומן, שמור בידי יד ושם, מונה כמה פנקסים ופורסם בעברית.
אדם צ'רניאקוב הופיע גם בסרט התעמולה הנאצי "היהודי הנצחי". תושבי הקהילה קברו אותו בבית הקברות היהודי בוורשה, שם ניצבת מצבה גדולה לזכרו.
יומנו של צ'רניאקוב, שנכתב מ‑1939 עד 1942, הגיע ליד ושם באמצע שנות ה‑60 ופורסם בעברית.
אדם צ'רניאקוב (1880, 1942) היה מנהיג יהודי בוורשה. הוא עבד כמהנדס והיה גם מורה. לפני המלחמה היה סגן ראש הקהילה.
כשהגרמנים כבשו את ורשה, מינו אותו לראש הקהילה. אחרי כן כפו עליו להקים יודנראט. (יודנראט = קבוצה שהגרמנים הכריחו לנהל את ענייני היהודים בגטו. גטו = שכונה סגורה ליהודים).
צ'רניאקוב נשאר בוורשה כדי לעזור. הוא ניסה לשחרר כלואים ולשפר את מצב האנשים. ב‑22 ביולי 1942 החלה הוצאת יהודים אל טרבלינקה. (טרבלינקה = מחנה שבו אנשים לא חזרו).
ב‑23 ביולי 1942, כשהתבקש לבחור מי יוצא ומי נשאר, צ'רניאקוב בלע רעל ומתו. לפני כן הוטל עליו למסור גם ילדים מבתי יתומים, ואף דרשו להחזיק את אשתו כשבויה.
לאחר מותו קברו אותו בבית הקברות היהודי בוורשה. הוא גם כתב יומן ששרד והגיע לידי יד ושם.
יומן צ'רניאקוב נמסר לידי יד ושם ופורסם בעברית.
תגובות גולשים