סגנון בנייה טמפלרי הוא סגנון המבנים של חברי התנועה הטמפלרית שהתיישבה במושבות בארץ ישראל במחצית השנייה של המאה ה-19.
הדגם המרכזי היה בית העם הטמפלרי שנבנה במושבה הגרמנית בחיפה בשנת 1869. בית זה שימש דוגמה למבנים הטמפלריים ברחבי הארץ.
בניית המבנים הייתה באבן. המוטיבים השולטים משלבים מסורות גרמניות-אירופיות עם קשתות מזרחיות. בין המאפיינים הבולטים: גמלון כמעט בכל בית (גמלון = החלק המשולש של הגג), כתובת מעל פתח הכניסה בדרך כלל פסוק מהתנ"ך או הברית החדשה, ומרפסת מעל הכניסה.
הטמפלרים השתמשו בסוגי גמלונים שונים. היו גמלונים שכיסו רק חלק מרוחב הבית, גמלון בצד הבית וכן גמלון על חזית הבית. הצורה המשולשת היא הנפוצה ביותר.
המרפסות האופייניות היו מעץ ולעיתים קירו את מבואת הבית. הן נשקפו מעל דלתות הכניסה.
ביותר מבתים נרשמו כתובות בחזית: לרוב פסוקים, ולעיתים שם המשפחה ושנת הבנייה.
מדרגות חיצוניות היו עוד מאפיין טיפוסי של הבנייה הטמפלרית.
סגנון בנייה טמפלרי הוא סגנון הבתים של הטמפלרים בארץ במאה ה-19.
הדגם החשוב נבנה במושבה הגרמנית בחיפה בשנת 1869. הבתים העתיקים נקראו אחרי הדגם הזה.
הבתים נבנו מאבן. יש בהם מוטיבים גרמניים ושימוש בקשתות שמזכירות מזרח. כמעט בכל בית יש גמלון. גמלון = החלק המשולש של הגג. מעל הדלתים היו כתובות. הכתובות לרוב היו פסוקים מהתנ"ך או הברית החדשה.
היו גמלונים בצורות שונות. הכי נפוץ היה הגמלון המשולש.
המרפסות היו מעץ. הן היו מעל הכניסה והקיפו את המבואה.
לעיתים גם היו מדרגות מחוץ לבית.
תגובות גולשים