נאו-קלאסיציזם הוא סגנון באדריכלות שמנסה לשוב לאידיאלים של יוון ורומא העתיקות. "קלאסיקה" כאן פירושו אמנות מתקופת העת העתיקה או יצירות מאוחרות שניזונו מהרעיונות ההם.
המונח נאו-קלאסיציזם מתייחס לעבודות מאוחרות שבהן ניכרת השפעה מעקרונות התקופה הקלאסית. בשימוש מסורתי מילים כמו "קלאסיקה" ו"נאו-קלאסיציזם" יכולות להשלים זו את זו ולהתערבב.
התנועה זכתה לשיא בין 1750 ל-1830, ולעתים בגרמניות משתמשים במונח KLASSIZISMUS לתקופה זו. היא צמחה באמצע המאה ה-18 כתגובה לבארוק ולרוקוקו. המטרה הייתה לחזור ל"טהרה" של אמנות יוון, רומא והרנסאנס.
הנאו-קלאסיציזם נכנס ראשונה ללונדון דרך דוגמות של סר ויליאם צ'מברס וג'יימס סטוארט. בפריז השפיעו אמנים שהתחנכו בבית האקדמיה ברומא, וכן דמויות כמו שארל-לואי קלאריסו ויוהאן יוהכים וינקלמאן (חוקר אמנות עתיקה).
הסגנון אומץ גם בחוגים מתקדמים בשוודיה. במקומות אחרים הוא התערבב עם מסורות בנייה מקומיות.
בזמן שיא התנועה עטרות ארץ ישראל נבנתה בעיקר בסגנונות מקומיים, כולל בנייה ערב-מערבית. המבנים האירופיים באזור בדרך כלל קיבלו אופי מקומי ולא היו נאו-קלאסיציסטיים טיפוסיים.
דוגמא חריגה היא מתחם הגנים הבהאים בחיפה. המבנים שם נבנו במחצית השנייה של המאה ה-20, והם נאו-קלאסיציסטיים אך לא מייצגים סגנון מקומי רחב.
משכן הכנסת, שתוכנן על ידי יוסף קלארווין, נחשב לבניין הנאו-קלאסי הברור ביותר בישראל. הוא נבנה שנים אחרי שיא התנועה, בזמן שהסגנון הברוטליסטי (סגנון עם מוצקות וחומר גלוי) שלט בארץ, אך אלמנטים נאו-קלאסיים שייכים לעיצובו.
נאו-קלאסיציזם הוא סגנון בנייה שחוזר לעיצובים של יוון ורומא. "קלאסיקה" פירושה אמנות של יוון ורומא העתיקות.
התנועה צמחה באמצע המאה ה-18 כתשובה לבניינים מורכבים וקישוטיים. המטרה היתה עיצוב פשוט ונקי, כמו בימים של האימפריה הרומית.
אמנים מלונדון ופריז הביאו את הסגנון לאירופה. שמות חשובים במקום הם סר ויליאם צ'מברס וג'יימס סטוארט.
בישראל לא נבנו הרבה מבנים נאו-קלאסיציסטיים בזמן השיא. דוגמה מיוחדת היא הגנים הבהאים בחיפה. הם נבנו במחצית השנייה של המאה ה-20.
בניין בולט אחר הוא משכן הכנסת, שתכנן יוסף קלארווין. יש בו אלמנטים נאו-קלאסיים ברורים.
תגובות גולשים