אה"מ ויקטורי

אה"מ "ויקטורי" הושקה ב-1765 כאוניית קו מדרגה ראשונה, בנשיאה של 104 תותחים. "אוניית קו" פירושה אוניית מלחמה גדולה שתפקידה להילחם בשורת קרב. הבנייה החלה אחרי 1759, אבל השלד הושאר להתיישן כמה שנים. זה חיזק את העץ ועזר לאונייה לשרוד עד היום. נאמד כי לבנייתה שומשו כ-6,000 עצים, רובם אלון.

ל"ויקטורי" שלושה תרנים וחרטום בולט קדימה. התרנים נשאו עד 37 מפרשים בשטח כולל גדול, מה שאיפשר לה להגיע למהירות של כ-9 קשר. "חיבל" הם כל החבלים וכבלי השיוט; הם משמשים לשליטה במפרשים ולחיזוק התרנים. על הסיפון היו ארבע קומות, ושלוש מהן שימשו לתותחים. התותחים הכבדים יותר הוצבו בתחתית, קרוב לקו המים. במקביל היו על האונייה תותחי קרונדה (carronade), תותחים קצרים שירי מטען כבד לטווח קצר. צוות האונייה ישן בערסלים צפופים, והקצונה גרה בירכתיים במגורים נוחים יותר.

ויקטורי נכנסה לשירות המלחמתי עם כניסת צרפת למלחמת העצמאות של ארצות הברית ב-1778. היא פעלה בקרבות ימיים שונים, בין השאר בקרב אושנט ובמשימות יירוט שיירות. ב-1796 הניף עליה אדמירל ג'ון ג'רוויס דגל והאונייה השתתפה בקרב כף סנט וינסנט. הדמות שזוהתה איתה ביותר היא הוריישו נלסון, שהפך למפקדה באירועים מאוחרים יותר.

לאחר שיפוץ שנמשך עד 1803, נלסון הניף את דגלו על "ויקטורי" ופנה לפקד בצי התיכון. ב-1805 הובילה "ויקטורי" את הטור הצפוני בקרב טרפלגר, אחד הקרבות הימיים החשובים של התקופה. האונייה פרצה בין אוניות האויב וירה לשני הכיוונים. נלסון נפצע במהלך הקרב ונפטר מאוחר יותר באונייה. התוצאה הייתה ניצחון בריטי משמעותי ולשליטה ימית ארוכת-טווח של בריטניה.

קריירה פעילה של "ויקטורי" הסתיימה ב-1812. האונייה הועמדה במקומה בפורטסמות' ושימשה למטרות שונות, כולל בית ספר ימי לאיתות טלגרפי בשנים 1889, 1904. במהלך המאה ה-20 הונהג מאמץ שימור ציבורי, והאונייה הועברה למבדוק יבש בפורטסמות' ב-1922. נמשכו עבודות שימור גם אחרי מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-2000, לקראת שתי המאות לטרפלגר ב-2005. כיום האונייה פתוחה למבקרים כמוזיאון, והיא אוניית הדגל הסמלית של הלורד הימי השני. למרות שאינה כשירה לשוט, היא אחת האוניות העתיקות ביותר בשירות; כ-350,000 מבקרים נוטים להגיע אליה מדי שנה.

בתמונות נראים: מראה כללי של ה"ויקטורי", התרנים והחיבל, הירכתיים והחרטום.

ויקטורי הושקה ב-1765. זו אוניית מלחמה גדולה. היא נשאה 104 תותחים. לבנייתה שומשו אלפי עצים, בעיקר אלון. השלד של האונייה הושאר להתיישן. זה חיזק את העץ.

לאונייה שלושה תרנים. תרן הוא עמוד גבוה שמחזיק מפרשים. יש לה גם חרטום קדמי. היא פרשה עד 37 מפרשים.
"חיבל" הם כל החבלים שעל האונייה. הם עוזרים לה להניע את המפרשים. ל"ויקטורי" היו ארבע קומות על הסיפון. בתחתית הוצבו התותחים הכבדים. היו גם תותחי קרונדה. קרונדה הוא תותח קצר שזורק כדורים חזקים לטווח קצר.
האחיות ישנו בערסלים צפופים. הקצונה גרה בירכתי האונייה בחדרים נוחים.

ויקטורי השתתפה בקרבות ימיים גדולים. היא נלחמה בצרפת ובספרד במלחמות של אותה תקופה. ב-1803 הוראשיו נלסון הביא את דגלו אליה והפך למפקדה.

בקרב גדול בשם טרפלגר ב-1805 הובילה הויקטורי את ההתקפה. היא פרצה בין אוניות האויב. נלסון נפצע בקרב ומת לאחר מכן. הבריטים ניצחו בקרב וקיבלו שליטה על הים לזמן רב.

ב-1812 הסתיימה הקריירה הלוחמת של הויקטורי. היא נשארה בנמל פורטסמות' וכבר לא הפליגה. מאוחר יותר היא שימשה לבית ספר קטן ללימוד איתות. בתחילת המאה ה-20 נעשו מאמצי שימור גדוליים. ב-1922 הועברה למבדוק יבש בפורטסמות'. היום היא מוזיאון שאפשר לבקר בו. היא אחת האוניות הוותיקות שנמצאות בשירות סמלית.

יש תמונות של האונייה, של התרנים ושל החרטום.