אהוד אבריאל

אהוד אבריאל (גאורג אובראל, 1917, 1980) נולד בווינה. כבר כילד הצטרף לתנועות נוער ציוניות והוביל מוסד עליית הנוער. אחרי הכיבוש הנאצי סייע בהברחת יהודים מאוסטריה, ובמסגרת זו ניהל מגעים גם עם אדולף אייכמן. ב-1939 עלה לארץ והיה ממייסדי קיבוץ נאות מרדכי.

ב-1944 יצא לאירופה בשליחות ועד ההצלה ועבד בטורקיה לטובת תנועת המעפילים (הגירה בלתי־רשמית לארץ). בליווי יואל ברנד נסע מאיסטנבול לחלב כדי לנסות לקדם עסקה להצלת יהודי הונגריה שנקראה "סחורה תמורת דם" (מגעים על חילופי שבויים ומשאבים). ברנד נעצר בחלב על ידי הבריטים, והעסקה לא יצאה לפועל.

לאחר המלחמה המשיך בפעילות רכש נשק עבור ההגנה (הארגון הצבאי היהודי לפני הקמת המדינה) וצה"ל. ערב החלטת החלוקה נקרא על ידי בן־גוריון לרכוש כמויות גדולות של נשק. בתיווך סוחר יהודי ובסיוע של שר חוץ צ'כוסלובקי נחתם ב־14 בינואר 1948 הסכם רשמי לרכישת אלפי רובים ומיליוני כדורים. הובלת הנשק לארץ הייתה קשה, אך חלקה הגיע במרץ 1948.

אבריאל גם עסק ברכישת מטוסים. נמצא פתרון לרכישת מטוסי מסרשמיט (מטוסי קרב גרמניים). מטוסים הועברו מצ'כוסלובקיה לארץ במבצעים אוויריים, פורקו והורכבו מחדש בארץ. בסופו של דבר נרכשו עשרות מטוסים, כ־50,000 רובים, כ־6,000 מקלעים וכ־90 מיליון כדורים.

לאחר הכרזת המדינה מונה ציר (נציג דיפלומטי) של ישראל בצ'כוסלובקיה. זו הייתה הנציגות הרשמית הראשונה של ישראל, והוא סייע להקים אותה. לאחר מכן שירת ברומניה ובתפקידים בכירים במשרדי הממשלה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד האוצר.

נבחר לכנסת ב־1955 מטעם מפא"י. ב־1957 התפטר והמשיך בשירות הדיפלומטי כשגריר במדינות אפריקאיות. במהלך הקריירה שימש גם כסמנכ"ל משרד החוץ ושגריר באיטליה. בשנים 1968, 1972 כיהן כיושב ראש ההסתדרות הציונית העולמית. בשנות ה־70 שימש קונסול כללי בשיקגו ונהג בתפקידי שגריר מיוחדים.

היה ממקימי רפ"י. פרסם אוטוביוגרפיה בשם "פתחו שערים" (1976). נפטר ב־27 באוגוסט 1980 וקבור בקיבוץ נאות מרדכי.

יש כיכר ושם אולם על שמו. בשנת 1955 פורסם מאמר שצפה כי יהיה ראש ממשלה ב־1975, אך זה לא קרה.

אהוד אבריאל נולד בווינה ב־1917. כשהיה ילד הצטרף לתנועות נוער יהודיות. אחרי עליית הנאצים עזר להוציא יהודים מהארץ.

ב־1939 עלה לארץ. הוא היה בין מייסדי קיבוץ נאות מרדכי.

ב־1944 נסע לעזור להציל יהודים. ליווה שליח בשם יואל ברנד שנעצר על ידי הבריטים.

לקראת הקמת המדינה רכש נשק רב לעת צרה. רכש רובים ותחמושת ממדינה בשם צ'כוסלובקיה. סידר גם מטוסים לציוד הקרב. בסך הכל הגיעו עשרות מטוסים וכ־50,000 רובים.

היה נציג דיפלומטי בצ'כוסלובקיה וברומניה. עבד בתפקידים חשובים במשרדי הממשלה. נבחר לכנסת ועבד כשגריר במספר מדינות. בשנים 1968, 1972 הוביל את ההסתדרות הציונית בעולם.

כתב ספר זיכרונות שנקרא "פתחו שערים". נפטר ב־1980 ונקבר בקיבוץ שלו.

יש כיכר ושם אולם שנקראו על שמו.