אוגוז

אוגוז (באזרית: Oğuz), שנקראה עד 1991 ורדאשן („יישוב הוורדים“), היא עיר בצפון אזרבייג'ן. העיר נמצאת כ־350 ק"מ צפונית־מערבית לבאקו, סמוך לגבול גאורגיה. בשנת 1992 התגוררו בעיר כ־4,700 תושבים. רוב התושבים הם אודינים (אודינים = עם עתיק ממזרח הקווקז, צאצאי האלבנים הקווקזים). בעיר גם חיים אזרים ויש קהילה יהודית משמעותית מבין יהודי הקווקז. אוגוז ידועה גם כמרכז לייצור שטיחים.


אוגוז מזוהה כבר מתחילת האלף השני כמולדת עתיקה של תושבי אלבניה הקווקזית. כשהעמים הטורקיים הגיעו לאזור הם התערבבו עם תושבי המקום הוותיקים. עד 1991 הורכבה האוכלוסייה מארמנים, אודינים ויהודים קווקזיים. עם תחילת מלחמת נגורנו־קרבאך (סכסוך טריטוריאלי בין אזרבייג'ן לארמניה) חלק מהארמנים עזבו, ובמקומם הגיעו אזרים. ב־1991 שונה שם העיר לאוגוז, על שם עם עתיק שלפי דעות הוא אב קדמון של האזרים המודרניים.

לעיירה יש היסטוריה רב־אתנית ארוכה הכוללת נוכחות יהודית במשך כמה מאות שנים. מקורות מצביעים על הגעות מוקדמות בראשית המילניום הראשון או על העברות אוכלוסין בתקופת שושלת שירוואנשה (1538, 1861). הרובע היהודי היה בצד המערבי של מרכז העיירה. מבנים מרכזיים שומרים סמלים יהודיים, וחלקם בני מעל 150 שנה. לפי מקורות מקומיים, בשנת 2019 נותרו בעיר כ־10 משפחות יהודיות, כ־55 איש.

אוגוז היא עיר קטנה בצפון אזרבייג'ן. עד 1991 קראו לה ורדאשן. העיר רחוקה כ־350 ק"מ מבאקו, קרוב לגאורגיה. בשנות התשעים חיו שם כ־4,700 אנשים.


אוגוז ידועה מאז הרבה שנים כמקום של עם בשם אלבניה הקווקזית. באו לכאן גם עמים טורקיים ותערבבו עם התושבים. רוב תושבי העיר הם אודינים. אודינים, עם עתיק מהקווקז. לפני 1991 חיו בעיר ארמנים, אודינים ויהודים קווקזיים. כשפרצה מלחמה על נגורנו־קרבאך (מלחמה על אזור גבול), הרבה ארמנים עזבו. אזורים חדשים או אנשים אחרים הגיעו במקומם. בשנת 1991 שינו את השם לאוגוז, על שם עם עתיק.

בעיר יש שכונה יהודית ישנה בצד המערבי. בתי השכונה שומרים סמלים יהודיים. חלק מהבתים הם מעל 150 שנה. לפי דיווחים מקומיים, ב־2019 נשארו בערך 10 משפחות יהודיות, כ־55 אנשים. בעיר מייצרים גם שטיחים, וזה דבר בולט בעיירה.