אוֹדָה (מיוונית עתיקה: ᾠδή) היא סוגה של שירה לירית, שירה שמביעה רגשות אישיים. המבנה הקלאסי של האודה כולל שלושה חלקים: סטרופה, אנטיסטרופה ואפודה, שמות לשלושה חלקים במבנה השיר. האודה מוגדרת כפואמה מבנית, שיר ארוך עם מבנה ברור, שתפקידה לשבח או להלל מאורע או דמות. בדרך כלל משתמשים בתיאורי טבע ונוף כדי להדגיש את הרעיון.
מקורה בשירי ההלל היוונים והלטינים, שנכתבו לאירועים רשמיים. באתונה העתיקה אודות לוּוּ כלי נגינה, ולעתים הופיעו בתוך מחזות כמו "אנטיגונה" של סופוקלס. אחר כך הפכו האודות לחיבורים עצמאיים, למשל בארבעת ספרי האודות של הורטיוס. במאות ה-17 וה-18 החלו משוררים בריטיים לעצב אודות במבנה מודרני יותר, כמו חמש האודות של ג'ון קיטס מ-1819 ולעבודות של פרסי ביש שלי.
אוֹדָה (מיוונית: ᾠδή) היא סוג של שיר. זהו שיר לירית, שיר שמביע רגשות. לאודה יש שלושה חלקים: סטרופה, אנטיסטרופה ואפודה. אלה שמות לחלקים בשיר. האודות נכתבו כדי לשבח אנשים או אירועים. לעתים משתמשים בתיאורי טבע כדי להראות רגשות.
האודות התחילו בשירים יוונים ולטיניים לאירועים חשובים. באותם זמנים ליוו את האודות בכלי נגינה. במחזה "אנטיגונה" של סופוקלס יש הרבה אודות. אחר כך כותבים משוררים ספרים של אודות, כמו הורטיוס. במאה ה-17 וה-18 משוררים באנגליה כתבו אודות מודרניות יותר, למשל ג'ון קיטס ופרסי ביש שלי.
תגובות גולשים