אודם

אֹדֶם (אנגלית: ruby, הגייתה רובִּי) הוא קורונדום (תחמוצת אלומיניום, Al2O3) באיכות אבן-חן וצבעו אדום. הצבע נגרם על ידי יוני כרום תלת-ערכי (Cr+3) הפזורים במבנה הגביש. הנוסחה הכימית נרשמת בהתאם כ־Al2O3::Cr.

אבן האודם נחשבת לאחת היקרות שבאבני החן. שמה נגזר מצבעה האדום (בלטינית ruber). יש לה גוונים שונים של אדום; הגוונים הבהירים שכיחים, והגוונים העזים נדירים.

קורונדום בכל צבע הוא קשה מאוד, אחרי היהלום בלבד בקשיות. קורונדום שאינו אדום אך באיכות אבן-חן נקרא ספיר.




בכל אבני האודם הטבעיות יש פגמים, זיהומי צבע ותכלילים. תכלילים אלה הם מינרלים זרים שנכנסו לגביש במהלך התגבשותו. גמולוגים (מומחים לאבנים) משתמשים בתכלילים אלה כדי להבדיל בין אודם טבעי לסינתטי, לחיקויים ולתחליפים. לעתים אפשר לקבוע גם את מקור האבן, עד לרמת המכרה, וזה משפיע על הערך.


הלייזר הראשון, ב־1960 על ידי תיאודור מיימן, התבסס על אודם סינתטי כתווך מגביר. הגביש לוטש בקצותיו, מצמידים מראות ומזינים באנרגיה ממנורת הבזק (קסנון). הלייזר מייצר פולסים קצרים באורך גל 694.3 ננומטר, אדום עמוק. לייזר האודם שימש ברפואה הפלסטית להסרת קעקועים. הוא יעיל בהסרת צבעים שחור, כחול כהה וסגול, אך לא בצבע אדום. כיום משתמשים בלייזרים אחרים למטרה זו, למשל אלכסנדריט וניאודימיום־יאג.


אבני אודם ממקורות שונים שונות בתכונותיהן, וניתן להבחין בין אבנים לפי מקורן. מקורות חשובים כוללים את הודו וקניה, וכן אזורים כמו קשמיר, נפאל ופקיסטן.


האודם מוזכר כבר בתנ"ך כאחת מ־12 אבני החושן של הכהן הגדול, ונחשבה מסורתית קשורה לשבט ראובן. יש ספק אם הקדמונים הכירו את ה־ruby המודרני במדויק. הודו נחשבה במשך שנים ספקית מרכזית של אודם. בשפת הסנסקריט שמות האודם הם kuruvinda ו־ratnarai, שפירושו "מלך אבני החן". באמונה עתיקה האבן נראתה כלהבה אדומה בוהקת בפנים.

במזרח הרחוק התקיים מסחר באבני אודם לאורך דרך המשי כבר במאות לפני הספירה. במשך תקופות רבות הורשו שליטים מסוימים לענוד אודם כסמל מעמד. אבני אודם מוזכרות גם בספרות המסע ועולמות המסורת, כמו בסיפורי אלף לילה ולילה ובמסעות מרקו פולו.


אודם נחשב סמל עוצמה ועושר, ושימש בקישוט תכריכים וכתרים. אחת מאבני האודם הגדולות בעולם משובצת בכתר השאה של איראן.


חלק מאבנים שנחשבו לאודם בפועל אינן כאלה. דוגמה מפורסמת היא "אודם הנסיך השחור" בכתר הקיסרי הבריטי: זו לא אודם אלא ספינל. גם כוכבי הקרמלין המוצבים מעל הקרמלין במוסקבה אינם אודם, אלא זכוכית צבועה. ישנן זכוכיות ומינרלים אחרים שמשווקים בשם "רובי", אך הם לא תמיד אודם אמיתי.


לאורך ההיסטוריה יוחסו לאודם סגולות מרפא ומאגיות. במזרח הרחוק נהגו להניח אודם על חתכים מעל עורקים מתוך אמונה שהיא תוסיף אומץ. בימי הביניים נכנסה האודם לרשימות חומרי מרפא. באסיה השתמשו בה לקישוט שריון, נדנים ורתמות, ולעתים הניחו אבני אודם מתחת ליסודות בניינים מתוך אמונה שהן תביאנה מזל. חודש הולדת מיוחס לאודם הוא יולי.

אֹדֶם היא אבן חן אדומה. באנגלית קוראים לה ruby.

קורונדום (תחמוצת אלומיניום, חומר עשוי אלומיניום וחמצן) הוא סוג של מינרל. אודם הוא קורונדום בצבע אדום. הצבע מגיע מכרום (יון כרום תלת־ערכי, סוג של אטום כרום עם מטען חיובי).

האודם יקר ונחמד. יש בו גוונים אדומים. הגוונים הבהירים נפוצים. הגוונים העזים נדירים.

אבן קורונדום שאינה אדומה נקראת ספיר.


באבני אודם יש לעיתים תכלילים, חלקיקים זרים בתוך האבן. התכלילים עוזרים למומחים להבדיל בין אבן טבעית לאבן מלאכותית.


הלייזר הראשון ב־1960 השתמש באודם סינתטי. הוא הפיק אור אדום בעוצמה ונפוץ לשימושים רפואיים. לייזר האודם עזר להסיר קעקועים בצבעים שחור וכחול כהה. הוא לא מסיר קעקועים אדומים. היום משתמשים בלייזרים אחרים לעבודה זו.


אבן אודם מגיעה ממקומות שונים. מקומות ידועים כוללים את הודו וקניה, וגם אזורים כמו קשמיר ונפאל.


האודם מוזכר בתנ"ך כאחת מ־12 אבני החושן של הכהן הגדול. בהיסטוריה חשבו שעדיף ששולטים וענקים יענדו אודם. הודו סיפקה הרבה אודם בעת העתיקה.


יש אבנים שנראות כאגדה אדומה אך אינן אודם. למשל "אודם הנסיך השחור" בכתר הבריטי הוא ספינל. חלק מהחומרים עם השם "רובי" הם זכוכית או מינרלים אחרים.


בתרבויות שונות האמינו שאודם מביא אומץ ומזל. השתמשו בו לקישוט שריון ולפעמים הניחו אותו מתחת לבניינים בשביל מזל.