אווירון (חברה)

אווירון (או "אוירון חברה ארצישראלית לתעופה בע"מ") הוקמה ב-1936 כראשונה ביישוב לטיסות פנים. החברה פעלה בין תל אביב, חיפה וטבריה, ושימשה גם כזרוע אווירית לביצוע משימות ביטחוניות לטובת היישוב. בין מקימיה היו הסוכנות היהודית, ההסתדרות הכללית והוועד הלאומי.

הנחיתה הרושמת של המייג'ור הפולני דז'מבינסקי בתל אביב עוררה עניין בתעופה. אליהו גולומב ודב הוז (אנשי 'ההגנה') רכשו מטוס פולני, ובהמשך הוחלט להקים חברה עברית שתפעל בחסות המוסדות הלאומיים. החברה נוסדה ביוני, יולי 1936, כשפעילותה המסחרית הייתה גם כיסוי למשימות אבטחה וסיוע ליישובים מנותקים.

בחודש מרץ 1938 נפתח ליד קיבוץ אפיקים קורס טיס ראשון. החניכים הגיעו מ'קלוב הארצישראלי לתעופה' שעבד בעיקר בדאייה (דאייה = תעופה ללא מנוע). ביולי 1939 סיימו תשעה בוגרים את הקורס הראשון. קורסים נוספים חזרו לפעול רק ב-1943 בשדה רמלה. בסופו של דבר, עד פירוק החברה הוכשרו כ-130 טייסים ארצישראליים.

אווירון שמרה על איזון בין פעילות מסחרית לביטחונית. מבחינה מסחרית פעל קו סדיר אחד בין לוד לחיפה ושירות "טקסי אווירי" (טיסות מיוחדות קצרות). מבחינת הביטחון המבצעים כללו סיור ותצפית מהאוויר, התרעה מפני מתקפות, אספקת מזון ותחמושת ליישובים מרוחקים ופינוי פצועים. המטוסים ליוו גם הקמות יישובים חדשים ותמכו בפעולות הגנה מקומיות.

עם התקרבות המלחמה הועבר שליטת התעופה בארץ לידיים בריטיות, וזה הגביל את פעילות החברה. מצד שני קריסת חברות אחרות הגדילה את צי המטוסים של אווירון. הקורסים הופסקו לפרקים, חודשו בנסיבות משתנות, והסתגלו להגבלות המנדט. בשנת 1940 נהרגו דב הוז ויצחק בן-יעקב בתאונת דרכים; אורי מיכאלי לקח על עצמו להמשיך בניהול ולנהל משא-ומתן מול גורמי המנדט על חידוש הטיסות.

באפריל 1945 חודשה פעילות קו תל אביב, חיפה בתדירות של ארבע טיסות בשבוע. החברה ביצעה גם טיסות בין-לאומיות לפריז ולונדון, ורכשה מטוס נוסעים דו-מנועי מדגם דה הבילנד בפברואר 1947. בנובמבר 1947 הועברו מטוסי החברה לרשות "שירות האוויר" של ההגנה (שירות האוויר = יחידת התעופה של ההגנה), והוטסו משדה התעופה בלוד לשדה דב בתל אביב. בפברואר, אפריל 1948 התמודדה החברה עם רכישות מטוסים, הטסת פליטים מקפריסין ומעבר לשדות תעופה חדשים. החברה פורקה סופית בסוף 1948. עיריית תל אביב הציבה לוחית זיכרון למשרדי החברה ברחוב אחד העם 70.

אווירון היתה חברת תעופה עברית שהוקמה ב-1936. היא טסה בין תל אביב, חיפה וטבריה. החברה גם סייעה בהגנה על יישובים.

המייג'ור דז'מבינסקי, טייס מפולין, נחת בארץ וגרם לתשומת לב גדולה. דב הוז ויצחק בן-יעקב הקימו את אווירון כדי לעזור ליישובים. באותה תקופה שלטו הבריטים בארץ (מנדט בריטי = שלטון בריטי בארץ).

ב-1938 נפתח בית ספר לטיס ליד קיבוץ אפיקים. החניכים למדו גם דאייה (דאייה = מעופף בלי מנוע). תשעה בוגרים סיימו ב-1939. בשנים הבאות הוכשרו בסך הכל כ-130 טייסים.

אווירון הפעילה קו קבוע בין לוד לחיפה. היא גם הטיסה אנשים חשובים ברביעות מיוחדות (טקסי אווירי = טיסות קצרות ומיוחדות). המטוסים עשו סיורים מהאוויר, הביאו אספקה ופינו פצועים.

במלחמה הפעילות הוגבלה בגלל הבריטים. בשנת 1940 נהרגו שני מייסדי החברה בתאונה. אחרי המלחמה חזרו הטיסות. ב-1947 הועברו המטוסים ל'שירות האוויר' של ההגנה (שירות האוויר = הכנף האווירית של ההגנה). החברה פורקה בסוף 1948. יש לוח זיכרון למשרדיה בתל אביב.