אוטו לוי

אוטו לוי (3 ביוני 1873, פרנקפורט, 25 בדצמבר 1961, ניו יורק) היה פרמקולוג ורופא יהודי-גרמני-אמריקאי. הוא גילה את האצטילכולין (אצטילכולין, מוליך עצבי: חומר שמעביר אותות בין תאים עצביים), גילוי שקידם את הרפואה והביא לו את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה ב-1936, אותו חלק עם סר הנרי דייל.

לוי סיים דוקטור לרפואה באוניברסיטת שטרסבורג ב-1896. הוא ויתר על עבודת רופא קלינית בעקבות מקרים של שחפת ודלקות ריאות, והחל להתמקד במחקר פרמקולוגי (חקר תרופות והשפעתן על הגוף). משנת 1898 עבד באוניברסיטת מרבורג על מטבוליזם וחקר כיצד איברים מגיבים לחומרים כימיים ולגירוי חשמלי. במחקריו הראה גם את תלות האיברים באפינפרין (אפינפרין, הורמון שנקרא גם אדנרג'ין או אדנלין) לתפקוד יעיל.

ב-1902 בילה מספר חודשים בלונדון ופגש שם את הנרי דייל. ב-1905 הועלה לדרגת פרופסור. ב-1903 קיבל משרה באוניברסיטת קארל פראנץ בגראץ, וב-1909 מונה לראש המחלקה לפרמקולוגיה. ב-1908 נשא לאשה את גוידה גולדשמידט; נולדו להם שלושה בנים ובת. לוי היה היהודי האחרון שקיבל משרה באוניברסיטה זו עד תום מלחמת העולם השנייה.

בליל הפלישה לאוסטריה ב-11 במרץ 1938 נעצר על ידי הנאצים יחד עם שניים מבניו. שוחרר בתנאי שיוותר על כספי זכייתו בפרס נובל. הוא העביר את הכספים ועזב את אוסטריה. ב-1939 התקבל לאוניברסיטה החופשית של בריסל, ובסוף 1940 היגר לארצות הברית, שם שימש פרופסור למחקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק. ב-1946 התאזרח בארצות הברית.

בשנות ה-50 שותף לפעילות ציבורית: קרא לבחון את משפט הרופאים בפני האו"ם וביקש מאוסטריה לפצות יהודים שעזבו בגלל הנאצים. ב-1954 התקבל כחבר מן החוץ של החברה המלכותית. נפטר בניו יורק ב-25 בדצמבר 1961. אחרי מותו הונצח בזכרונות: בול דואר באוסטריה ב-1972 ומכון לחקר המוח על שמו באוניברסיטה העברית ב-1987.

עד עבודתו של לוי הייתה מחלוקת אם האות העצבני עובר בצורה חשמלית או כימית. בניסוי המפורסם שלו מ-1921 השתמש בלבבות צפרדעים כדי לבדוק את השאלה. הוא הותיר את עצב הוואגוס (עצב שמשפיע על קצב הלב) מחובר ללב אחד וניתק אותו מהלב השני. שני הלבבות הועמדו בתמיסה פיזיולוגית. גירוי חשמלי של עצב הוואגוס האט את לב המחובר. לוי העביר חלק מהתמיסה מהלב הראשון לשני, והלב השני האט גם הוא. מכך הסיק שהאות נמסר על ידי חומר כימי מסיס. הוא קרא לחומר "ווגוסטוף"; מאוחר יותר התברר שזהו האצטילכולין.

לוי חקר גם את שחרור האדרנלין בהשפעת קוקאין ואת הקשר בין דיגיטליס (תרופה ללב) ופעולת הסידן. עבודות אלה נחשבו לפריצות דרך. הוא הבהיר שתי רעיונות מרכזיים: שיש מנגנוני חסימה שמשפיעים על אותות עצביים, ושניתן לעורר פעולה עצבית על ידי חומרים כימיים. סיפור ידוע עליו הוא שהרעיון לניסוי הגיע אליו בחלום, והוא ביצע את הניסוי מיד לאחר שהתעורר וחזר לישון פעם נוספת כדי לזכור את הפרטים.

אוטו לוי (1873, 1961) היה מדען יהודי-גרמני-אמריקאי. הוא גילה את האצטילכולין. אצטילכולין, חומר שעוזר להעביר הודעות בין עצבים. על הגילוי קיבל פרס נובל ב-1936 יחד עם הנרי דייל.

לוי נולד בפרנקפורט ולמד רפואה בשטרסבורג. הוא העדיף לחקור תרופות ולא לעבוד כרופא בביה"ח. עבד באוניברסיטאות במרבורג ובגראץ. התחתן ב-1908 והיו לו ארבעה ילדים.

ב-1938, כשהנאצים כבשוהו, הוא נעצר ושוחרר בתנאי שויתר על כספי הפרס. אחר כך עזב לארצות הברית. ב-1940 הגיע לשם ועבד באוניברסיטת ניו יורק. הוא התאזרח בארצות הברית ב-1946. נפטר בניו יורק ב-1961.

ב-1921 עשה ניסוי מפורסם עם לבבות צפרדעים. עצב חשוב בלב נקרא עצב הוואגוס. כשגרה את העצב, הלב האט. לוי לקח את הנוזל מהלב המושרה והעמידו ליד לב אחר. גם הלב השני האט. מכאן הבין שיש חומר כימי שעובר וגורם לשינוי. הוא קרא לחומר ווגוסטוף, שאחר כך זוהה כאצטילכולין.

לוי גם חקר כיצד תרופות משפיעות על הלב ועל שחרור החומרים בגוף. סיפור מיוחד עליו הוא שהרעיון לניסוי הגיע לו בחלום. הוא ביצע את הניסוי מיד לאחר מכן.