אויגן טויבלר

אויגן טויבלר (1879, 1953) נולד בפרובינציית פוזן שבפרוסיה. אביו סחר תבואה. אמו הייתה ממשפחה רבנית ורצתה שילמד להיות רב. טויבלר החל ללמוד בבית המדרש לרבנים, אך נמשך ליחסים של יוון ורומא העתיקות. הוא עזב את הישיבה והמשיך בלימודי יהדות ובמקביל באוניברסיטת ברלין.
ב־1899 מונה לעוזר של תיאודור מומזן ועבד על היסטוריות של רומא ושל עם ישראל. בשנת 1904 קיבל דוקטורט על נושא הפרתים אצל יוספוס. למד גם בארכיונים תחת ריינהולד קוזר.
בשנת 1905 ייסד את הארכיון לדברי ימי יהודי גרמניה. הארכיון אסף כ־200 גנזכים ותעודות, בעיקר מהמאה ה־17 ואילך. בין 1909 ל־1914 הוציא כתב־עת שבו פרסם מחקריו. טויבלר הדגיש שיטת מחקר היסטורית אובייקטיבית. הוא הציע שלושה יסודות להבנת ההיסטוריה היהודית: שמירה על הייחוד, הגירה והתיישבות, והסתגלות או התבוללות. תלמידו גיאורג הרליץ המשיך אחריו וייסד את הארכיון הציוני בברלין.
משנת 1910 לימד היסטוריה של התקופה ההלניסטית והרומית ב"בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות" בברלין. בספר מ־1913 עסק בחוזים המדיניים של הרפובליקה הרומית. הוא טען שהמדינה החשמונאית הושפעה מאוד מתנאים גאוגרפיים ופוליטיים, וכי כיבוש פומפיוס ב־63 סלל את סופו.
בשנת 1919 ייסד את האקדמיה למדעי היהדות בברלין וניהל אותה. נשא לאשה את סלמה שטרן, שעבדה עמו על סדרת ספרים על היהודים בפרוסיה. בין 1921 ל־1924 כיהן כפרופסור בציריך. ב־1924 נקרא לפרופסורה בהיידלברג, וב־1929 התקבל לחבר האקדמיה המקומית. לאחר עליית הנאצים פוטר ב־1934 וחזר ב־1935 ללמד ב"בית המדרש".
ביחד עם סלמה שטרן נמלט לארצות הברית. ב־1940, 1941 היה מרצה להיסטוריה ב־Hebrew Union College בסינסינטי. שם חקר פרשנות התנ"ך, את תרגום השבעים (תרגום יווני של התנ"ך) ואת התקופה ההלניסטית. כתב מאמרים וספרים, כולל חלקים על תולדות ישראל ועבודות על אמנות ויהדות. נפטר בסינסינטי ב־1953. ארכיונו נמצא בספריית אוניברסיטת בזל. בין תלמידיו הבולטים: יצחק בער ובן־ציון דינור.
טויבלר שילב גישה רחבה של אדוארד מאייר עם חדירה מושגית בסגנון מומזן ועם דיון פילוסופי משלו. הוא עבד הן בקריאה מדוקדקת של טקסטים והן בהסקת התמונה הרחבה. בחיבורים על העולם העתיק הוא שילב תצפיות גאוגרפיות ועל צורת הערים כדי להסביר התפתחות היסטורית. כתב בין היתר את "אימפריום רומנום" ומאמר על "ארכאולוגיה של תוקידידס".

אויגן טויבלר נולד ב־1879 בפרוסיה. משפחתו הייתה יהודית. אמו רצתה שיעשה את מלאכת אביו. בתחילה למד בבית מדרש לרבנים. אחר כך אהב מאוד את יוון ורומא העתיקות. לכן עבר ללמוד היסטוריה ואוניברסיטה בברלין.
הוא עבד עם ההיסטוריון תיאודור מומזן. ב־1904 קיבל דוקטורט על נושאים אצל היסטוריון בשם יוספוס. למד גם בארכיון לחקר ימי הביניים.
בשנת 1905 ייסד ארכיון גדול לתולדות יהודי גרמניה. שם נאספו הרבה מסמכים ותעודות. הוא הוציא כתב־עת שבו פרסם מחקריו. טויבלר חשב שצריך לחקור את ההיסטוריה בדרך עניינית והגיונית.
החל ללמד ב־1910 היסטוריה של התקופה ההלניסטית. (התקופה ההלניסטית היא הזמן אחרי שסלו של אלכסנדר הגדול, עם השפעה יוונית.) ב־1913 כתב על יחסי רומא ויהודה. הוא חשב שהמצב הגיאוגרפי והפוליטי קבע את גורל החשמונאים.
בשנים הבאות ייסד אקדמיה בברלין. הוא גם לימד בציריך ובהיידלברג. כשעלו הנאצים לשלטון פוטר ועזב. הוא וברעייתו סלמה שטרן ברחו לאמריקה. ב־1940, 1941 לימד בסינסינטי. מת ב־1953. הארכיון האישי שלו פתוח בספריית באזל.
טויבלר חקר בקפידה טקסטים והסתכל על התמונה הגדולה. הוא כתב ספרים על רומא ועל תולדות עם ישראל.