אויגן פון בהם-באוורק

אויגן פון בהם-באוורק (1851, 1914) היה כלכלן אוסטרי ובולט באסכולה האוסטרית, קבוצה של כלכלנים עם דגש על ערך שולי ושוק חופשי. הוא כיהן כשר האוצר של אוסטריה בשנים 1895, 1904 והיה מבקר מוקדם ומפורסם של מרקס.

נולד בברנו ולמד משפטים באוניברסיטת וינה. שם הכיר את רעיונותיו של קרל מנגר, שהשפיעו עליו מאוד, ואת עמיתו פרידריך פון ויזר. אחרי הדוקטורט ב-1875 עבד במשרד האוצר, ובשנות ה-80 לימד באוניברסיטת אינסברוק. שם פרסם את שני הכרכים הראשונים מתוך שלושה של עבודתו המרכזית.
בשנת 1889 ניסח הצעה לרפורמה במיסוי הישיר והמליץ על מס הכנסה מודרני. בשנות ה-90 כיהן מספר פעמים כשר האוצר; בין 1900 ל-1904 היה בתפקיד ברציפות. דגל בצמידות לתקן הזהב (שיטה פיננסית שבה כסף מקושר לזהב) ובתקציב מאוזן. ב-1902 ביטל סובסידיה לסוכר שהתקיימה שנים רבות. ב-1904 התפטר בגלל דרישות תקציביות גבוהות של הצבא.
לאחר מכן חזר להרצות באוניברסיטת וינה, במקומו של מנגר, והכשיר תלמידים חשובים כגון יוזף שומפטר ולודוויג פון מיזס.

עיקר מחקריו נעשה באינסברוק. הוא תרם רבות לתאוריה של ריבית (התשלום על הלוואה או שימוש בכסף) והסביר מדוע ריבית חיובית יכולה להיות מוצדקת. שני הנימוקים שלו: אנשים מעדיפים צריכה בהווה על פני העתיד (העדפת-זמן, אנשים מעדיפים לקבל משהו עכשיו ולא מאוחר יותר), ומבחינה פסיכולוגית התועלת השולית של הכנסה יורדת עם הזמן. לכן אנשים משלמים ריבית כדי לקבל גישה לכסף עכשיו.
הוא גם פיתח גישה אוסטרית לערך שולי, הערך של טובין נקבע על ידי התועלת הנוספת של יחידה אחרונה, ולא רק על ידי כמות העבודה שהושקעה.

בהם-באוורק היה מבקר מתומצת של תאוריית ערך העבודה של מרקס (רעיון שטוען שערך המוצר נקבע על ידי זמן העבודה שהושקע בו). הוא הראה דוגמאות שבהן אין קשר ישיר בין כמות העבודה לערך: מוצרים נדירים, משאבי טבע, פטנטים ומוניטין (שם טוב), וכללי היצע וביקוש משפיעים גם הם. הוא טען שמרקס התעלם מתפקיד המחסור, הביקוש והזמן בתהליך הייצור, ושגם החלוקה בין הון "משתנה" ו"קבוע" אינה מסבירה נכון את יצירת ערך עודף. מסקנתו היתה שתאוריית הניצול של מרקס חלשה ומלאת הנחות לא מאוששות.

פרסם עבודות מרכזיות על הון וריבית, שהיוו בסיס חשוב לתיאוריה הכלכלית של האסכולה האוסטרית ולדיונים על ריבית, ערך וחלוקת הכנסה.

אויגן פון בהם-באוורק (1851, 1914) היה כלכלן מאוסטריה. כלכלן = אדם שחוקר כסף וכלכלה. הוא היה גם שר האוצר. שר האוצר = האדם שאחראי על כספי המדינה.

נולד בברנו ולמד בוינה. הוא עבד במשרד האוצר ולמד באוניברסיטה. ב-1889 הציע מס הכנסה מודרני. בשנים 1900, 1904 היה שר האוצר.
הוא ביטל סובסידיה לסוכר ב-1902. התפטר כשהצבא דרש הרבה כסף. אחרי זה חזר ללמד והיו לו תלמידים מפורסמים.

חקר את הריבית. ריבית = תשלום על שימוש בכסף או הלוואה. הוא אמר שאנשים מעדיפים לקבל כסף עכשיו ולא אחר כך. בגלל זה הם משלמים ריבית. הוא גם אמר שערך של דבר לא נקבע רק לפי כמה זמן עבדו עליו.

הוא טען שרעיון של מרקס שאומר שערך הוא רק זמן עבודה שגוי. יש דברים שנחשבים יקרים גם בלי הרבה עבודה, למשל זהב, פריטים נדירים או שם טוב. גם המחסור והביקוש חשובים.

כתב ספרים על הון וריבית. רעיונותיו השפיעו על כלכלנים אחרים.