אולימפיאדת אתונה (1896) הייתה האולימפיאדה הראשונה בזמן המודרני. המשחקים נערכו בין 6 ל‑15 באפריל 1896 באתונה. השתתפו 241 ספורטאים גברים מ‑14 מדינות; נשים לא הורשו להשתתף.
פייר דה קוברטן הציע להחיות את המשחקים והקים ב‑1894 את הוועד האולימפי הבין‑לאומי. הוחלט לא לקיים את האירוע יחד עם התערוכה של 1900 בפריז, והאולימפיאדה הראשונה הוקדמה ל‑1896. לאחר שיחות הוצעה לונדון, אך אתונה נבחרה כמארחת. דמטריוס ויקלאס נבחר לנשיא הוועד.
היוונים קיבלו בהתלהבות את הבחירה, אך התמודדו עם קשיים כלכליים וניסיון ארגוני מוגבל. ועדה חדשה בראשות נסיך הכתר קונסטנטין גייסה תרומות ואמצעים. אצטדיון פאנאתינאיקו שופץ בהשקעה פרטית, והכרטיסים ובולי דואר הניבו הכנסות. דה קוברטן סייע בקביעת החוקים ובהזמנת ספורטאים. רעיון הכפר האולימפי לא היה קיים, ולכן הספורטאים מצאו לעצמם לינה.
המשחקים נערכו על פני ימים שונים באפריל; חלק מהמקצועות בוטלו בגלל מזג אוויר או בעיות לוגיסטיות.
טקס הפתיחה התקיים ב‑6 באפריל באצטדיון פאנאתינאיקו מול כ‑80,000 צופים. הנסיך קונסטנטין פתח את המשחקים רשמית, והושמע ההמנון האולימפי. מרכיבים כמו הצגת הספורטאים וההמנון נשארו עד היום; הדלקת הלפיד ותהליכים אחרים הוספו מאוחר יותר.
המשחקים כללו מספר ענפים מרכזיים. כדורגל וקריקט הוזכרו בתחילה אך לא התקיימו. החתירה־שיט בוטלו עקב מזג אוויר.
אתלטיקה הייתה הענף הבולט עם משתתפים רבים. ריצת המרתון נערכה בפעם הראשונה בתחרות בינלאומית וספירידון לואיס זכה והפך לגיבור לאומי. האלוף הראשון במשחקים היה ג'יימס קונולי האמריקאי בקפיצה משולשת.
מרבית מרוצי האופניים נערכו בלודרום חדש. היו גם מרוצים על כביש, שבהם ניצח אריסטידיס קונסטנטינידיס היווני. הרוכב הצרפתי פול מאסון זכה בשלוש מדליות זהב.
היאבקות התקיימה ללא חלוקה למשקלים, ולכן זכה מתאבק אחד. חוקים מסוימים שהתקיימו אז שונים מהמוסכמות של היום, והגמר נמשך זמן רב עד לחשיכה.
החוקים היו שונים מהיום; הייתה קבוצה משקל אחת. ויכוחים על שובר שוויון השפיעו על חלוקת המדליות.
גרמניה שלטה בהתעמלות וזכתה במספר זהב בולט. חלק מהמתעמלים זכו גם בענפים אחרים.
הטניס נערך על מדשאות ומגרשי מועדון הטניס של אתונה. שחקנים בכירים לא הגיעו; חלק מהמתחרים היו באתונה בזמן החג.
בתחרויות הסיף הוחרגו חלק מההבחנות בין חובבים למקצוענים, והותר למקצוענים להשתתף. היו כמה תחרויות ובין המנצחים היו יוונים וצרפתים.
חמש תחרויות קליעה נערכו בסביבת אתונה. היווני פנטליס קרסבדאס בלט בירי מרובה טווחים, והאחים הפיין מארה"ב זכו גם הם במדליות.
השחייה נערכה במים פתוחים במפרץ זאה. כל ארבעת המשחים נערכו ביום אחד, ורבים קיבלו הצגה גדולה של צופים. צעיר בן 18 זכה בשני משחים.
המלך גאורגיוס הראשון ערך משתה וסיפר על רצונו ששאר האולימפיאדות יתקיימו באתונה. הטקס הרשמי נערך ב‑15 באפריל. אז חולקו פרסים; אז הזוכים הראשונים קיבלו מדליות כסף.
המשתתפים תויגו לפי מדינות, אך זהותן של כמה משלחות שנויה במחלוקת. הוועד האולימפי העניק רשמית קרדיט ל‑14 מדינות. תוצאות מסוימות הופרדו על פי ארצות שצלחו מאוחר יותר.
בלגיה ורוסיה נרשמו אך לא השתתפו. גם השתתפותו של אתלט צ'יליאני מוטלת בספק.
בעת המשחקים חילקו מדליות כסופות לזוכים במקום הראשון; מאוחר יותר הוחלט על סדרת זהב‑כסף‑ארד כמקובל היום. ארצות הברית קיבלה את מרב מדליות הזהב, ואחריה המשיכה יוון במספר הכולל הגבוה ביותר.
נשים לא הורשו להשתתף. סטמטה רבטי (מלפומנה) רצה מרתון במחאה, יום אחרי ריצת המרתון הגברית.
אולימפיאדת אתונה ב‑1896 הייתה האולימפיאדה הראשונה אחרי אלפי שנים. המשחקים נערכו ב‑6 עד 15 באפריל באתונה. השתתפו 241 ספורטאים גברים מ‑14 מדינות. נשים לא הורשו להשתתף.
הברון פייר דה קוברטן רצה להחזיר את המשחקים. הוועד האולימפי בחר לקיים אותם באתונה.
יוון רצתה לארח, אבל הייתה בעיית כסף וניסיון. הנסיך קונסטנטין עזר לגייס כסף ושיפץ את אצטדיון פאנאתינאיקו (אצטדיון גדול).
הטקס נערך ב‑6 באפריל. האצטדיון היה מלא. הנסיך קונסטנטין פתח את המשחקים.
היו תחרויות רבות: ריצה, אופניים, היאבקות, הרמת משקולות, התעמלות, טניס, סיף, קליעה ושחייה. חלק מהאירועים בוטלו בגלל רוחות או בעיות.
הריצות היו הכי מפורסמות. מרתון נערך לראשונה בתחרות בינלאומית. הספורטאי היווני ספירידון לואיס זכה במרתון והפך לגיבור.
היו מרוצים בלודרום ובדרך. רוכב צרפתי זכה בשלוש מדליות זהב.
השחייה נערכה בים. הרבה אנשים ישבו על החוף וצפו.
הטקס הסופי נערך ב‑15 באפריל. המנצחים קיבלו מדליות וכמה פרסים.
היו מחלוקות מי בדיוק השתתף. הוועד קבע שיש 14 מדינות.
נשים היו מודרות מהמשחקים. אישה רצה מרתון במחאה, יום אחרי ריצת הגברים.
תגובות גולשים