אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968)

אולימפיאדת מקסיקו סיטי התקיימה בין 12 ל-27 באוקטובר 1968 במקסיקו סיטי. זו הייתה האולימפיאדה ה-19 ומארחתה הראשונה באמריקה הלטינית. העיר שוכנת בגובה רב, והאוויר הדליל שם השפיע על תוצאות התחרויות. בחלק מהמקרים אתלטים התאמנו מראש בגבהים דומים כדי להסתגל לרמת החמצן.

בתחרויות השתתפו 5,530 ספורטאים מ-112 מדינות. בטקס הפתיחה הדליקה את הלפיד האתלטית אנריקטה בסיליו, והיא היתה האישה הראשונה שעשתה זאת.

השפעות פוליטיות ואירועים חברתיים ניכרו אף הם. המתעמלת הצ'כוסלובקית ורה צ'סלבסקה הביעה מחאה נגד הפלישה הסובייטית בכך שהרכינה את ראשה במהלך נגינת המנון ברית המועצות. האתלטים האמריקנים טומי סמית' וג'ון קרלוס הפגינו בתנועת היד המוכרת כ״הצדעת כוח שחור״ במחווה לשוויון זכויות. בתוך מקסיקו אירע טבח בטלטלולקו, שבו נהרגו עשרות מפגינים עשרה ימים לפני המשחקים, אך הוועד האולימפי החליט לקיים את המשחקים כמ gepland.

בדיקות סמים נערכו לראשונה באולימפיאדה זו. הספורטאי הראשון שהורחק היה ההשבדי הנס-גונאר ליליינוואל, שנמצא ששתה אלכוהול לפני תחרויות בקרב חמש מודרני.

מקסיקו סיטי נבחרה כבר בסיבוב הראשון בבחירת המארחת ב-18 באוקטובר 1963 בבאדן-באדן.

14 מדינות השתתפו לראשונה. גרמניה המזרחית ומערבית שלחו משלחות נפרדות לראשונה.

נערכו תחרויות ב‑20 ענפי ספורט, כולל אתלטיקה, שחייה, התעמלות, כדורגל וכדורסל. הג'ודו לא נערך במשחקים אלה, אך היו תחרויות ראווה בכמה ענפים.

אתלטיקת מקסיקו התאפיינה בריצות קצרות ושיאי עולם רבים, כנראה בזכות האוויר הדליל. נשברו 15 שיאי עולם ו‑11 שיאים אולימפיים.
ג'ים היינס קבע לראשונה ריצת 100 מטר מתחת ל‑10 שניות (9.95). ואיומיה טיוס קבעה שיא עולם מקביל לנשים.
בוב בימון קפץ לרוחק 8.90 מטר, שיא עולם שנשאר שנים רבות.
דיק פוסברי קבע שיא אולימפי בקפיצה לגובה בעזרת שיטה חדשה, שהפכה ל״שיטת פוסברי״.
אזור מזרח אפריקה החל להצטיין בריצות הארוכות, עם ניצחונות של אתלטים מקניה, אתיופיה ותוניסיה.
הטקס של מדליית 200 מטר גברים כלל את מחאתו של טומי סמית' וג'ון קרלוס, שאותה סלעו גם בעקבותיה.

וברה צ'סלבסקה בלטה עם 4 מדליות זהב ושתי כסף. נבחרת ברית המועצות ניצחה בתחרות הקבוצתית לנשים.
בגברים בלטו היפנים, ובפרט אקינורי נקיאמה ומיכאיל וורונין מהסובייטים.

הונגריה זכתה שוב, אחרי ניצחון 1-4 על בולגריה בגמר.

ארצות הברית זכתה בפעם השביעית ברציפות.

ג'זה קולצ'אר זכה במדליות זהב בדקר אישי וקבוצתי.

קלאוס דיביאזי זכה במדליית זהב בקפיצה מ‑10 מטר.

נרשמו ארבעה שיאי עולם ו‑19 שיאים אולימפיים. השחיינים האמריקנים הובילו וזכו ב‑52 מתוך 77 המדליות.
דבי מאייר זכתה בשלושה משחים והעמידה שיאים אולימפיים. מארק ספיץ, אז בן 18, זכה בכמה מדליות והפך לשם شראוי לעתיד.

בין המתחרים היה הנסיך הראלד מנורווגיה. הוא סיים במקום ה‑11 בדגם 5.5 מטר.

ארצות הברית דורגה בראש טבלת המדליות. ספורטאים מ‑44 מדינות זכו במדליות. מונגוליה, אוגנדה וקמרון זכו במדליות ראשונות בתולדותיהן.
המשלחת המקסיקנית רשמה את הישגה הטוב ביותר עד אז, תשע מדליות.

31 ספורטאים ישראלים השתתפו בארבעה ענפים. נבחרת הכדורגל העפילה לרבע הגמר, ושחיין אברהם מלמד העפיל לחצי הגמר ב‑100 מטר פרפר.

המשחקים הפאראלימפיים לא נערכו במקסיקו. ישראל אירחה אותם ברמת גן, והם נקראו רשמית "אולימפיאדת תל אביב".

אולימפיאדת מקסיקו סיטי התרחשה באוקטובר 1968. העיר גבוהה מאוד. גובה = מרחק מהים; כך האוויר היה דליל.

5,530 ספורטאים מ‑112 מדינות הגיעו. אנריקטה בסיליו הדליקה את הלפיד. היא הייתה האישה הראשונה שעשתה זאת.

לפני המשחקים התרחשו אירועים פוליטיים. מתעמלת צ'כוסלובקית הרכינה את ראשה במחאה. שני אמריקנים הרימו אגרופים בטקס המדליות כדי לתמוך בשוויון.

לראשונה נערכו בדיקות סמים. ספורטאי אחד הורחק כי שתה אלכוהול לפני התחרות.

מקסיקו סיטי נבחרה כבר ב‑1963 לארח את המשחקים.

בריצות הקצרות נשברו שיאי עולם רבים. ג'ים היינס הגיע ראשון ב‑100 מטר בפחות מ‑10 שניות.
בבוב בימון קפוץ מאוד רחוק, 8.90 מטר, וזה היה שיא עולם.
דיק פוסברי המציא דרך חדשה לקפוץ לגבהים. שיטה זו נקראת על שמו.
מרבית הריצות הארוכות זכו בהם רצים מארצות מזרח אפריקה.

ורה צ'סלבסקה זכתה בכמה מדליות והתנהגה במחאה שקטה. בארצות הברית במים, השחיינים רשמו הרבה ניצחונות ושיאים.

ארצות הברית זכתה הכי הרבה מדליות. כמה מדינות קיבלו מדליה ראשונה אי פעם.

ישראל שלחה 31 ספורטאים. נבחרת הכדורגל הגיעה לרבע הגמר. השחיין אברהם מלמד הגיע לחצי הגמר ב‑100 מטר פרפר.

המשחקים הפאראלימפיים לא נערכו במקסיקו. ישראל ארחה אותם ברמת גן, וקראו להם "אולימפיאדת תל אביב".