אום א-זינאת

אום א-זינאת (בערבית: אّمّ الزينات, "אם הקישוטים") היה כפר ערבי במורדות הדרומיים של הכרמל, כ-20 קילומטר דרום‑מזרחית לחיפה. לפי יהודה זיו השם לפי המוניטין שהיה לבנות הכפר. דרך הגישה לכפר כונתה "דריב אל ערוס", "דרך החתנים".

בתקופת המרד הערבי הגדול, מרד ערבי נרחב, פעלה בכפר כנופייתו של יוסוף אבו דורה. הכנופיה פגעה בכפרי הדרוזים שבאזור הכרמל.

בסקר הכפרים מ-1945 הוערכה אוכלוסיית הכפר ב־1,470 נפש. שטחי הכפר היו 22,156 דונם (דונם, יחידת שטח), ומתוכם 51 דונם היו בבעלות יהודית.

במהלך מלחמת העצמאות ננטש הכפר על ידי תושביו. ב-28 באפריל דיווח עיתון "דבר" על עזיבת התושבים, בעקבות ניצחון אנשי ההגנה בקרב על חיפה. ב-15 במאי נכבש אום‑זינאת על ידי מגדוד 14 (מגדוד, יחידה צבאית) של חטיבת גולני (חטיבה, יחידת צבא). כיבוש המקום, ששלט על ואדי מילק, הסיר את המכשול האחרון שסיכן תנועה חופשית של יהודים בעמק.

אום א-זינאת פירושו "אם הקישוטים". זה היה כפר ערבי על מורדות הדרומיים של הר הכרמל, קרוב לחיפה.

ב־1945 חיו בכפר כ־1,470 אנשים. שטח הכפר היה 22,156 דונם. דונם הוא מדד לשטח.

בתקופה מסוימת התמקמה בכפר כנופיה של יוסוף אבו דורה. הכנופיה פגעה בכמה כפרים דרוזים.

במלחמת העצמאות התושבים עזבו את המקום. ב־15 במאי נכנסו לכפר חיילים של חטיבת גולני. אחרי זה נפתחה הדרך לעבור בעמק וואדי מילק בחופשיות.