אוסטרופשיזם

אוֹסְטְרוֹפַשִׁיזְם (Austrofaschismus) הוא השם לשלטון האוטוריטרי באוסטריה בין 1933 ל-1938. לשלטון זה היו תכונות המשיקות לפשיזם, אידאולוגיה שמדגישה דגל, מנהיג חזק ושליטה מדינית-חברתית, אך גם מאפיינים ייחודיים אוסטריים.

אנגלברט דולפוס כיהן כקנצלר בראש משטר שנבנה בהשפעת הפשיזם האיטלקי. משטרו היה בעל גוון דתי-קתולי חזק. דולפוס ביטל את פעילות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ואת המפלגה הנאצית המקומית, והנהיג מדינה חד־מפלגתית בראשות חזית המולדת.

בשנת 1934 רצחו אותו נאצים אוסטרים, בגלל התנגדותו לאיחוד (אנשלוס) עם גרמניה. קורט שושניג החליף אותו והמשיך מדיניות דומה. ב-1938 היטלר דרש משושניג לשחרר נאצים מהכלא ולמסור לתנועה הנאצית תפקידי מפתח. שושניג הופרש מתפקידו תחת לחץ, ולאחר מכן גרמניה פלשה לאוסטריה ב-12 במרץ 1938. הושק משאל עם על האיחוד, אשר נערך בלחץ, תעמולה ואלימות, והתוצאה הייתה רוב גדול לתמיכה בהצעה.

הבסיס לאוסטרופשיזם נמצא ב"שבועת קורניאובורג" (Korneuburg Pledge) של הארגון הצבאי-חברתי-נוצרי היימווהר (Heimwehr), שנחתמה ב-1930. ההצהרה דחתה הן את המאבק המעמדי של השמאל והן את המבנה הליברלי-פרלמנטרי. היא קיבעה את אוסטריה על מסלול סמכותני, בתמיכה של פוליטיקאים נוצריים.

חזית המולדת (Vaterländische Front) הוקמה ב-20 במאי 1933 בידי דולפוס. הארגון טען שאינו מפלגה רגילה אלא גוף לאומי שמטרתו לאחד את העם. הוא דגל בלאומיות אוסטרית ובעצמאות מגרמניה, והדגיש את הזהות הקתולית של האומה.

האידאולוגיה דיברה על "קהילת העם" (Volksgemeinschaft), רעיון של חברה מאוחדת מעל לחלוקות מעמדיות. זה דימה פשיזם איטלקי בכך שהתנגד למאבק המעמדות, אך הבדילה את עצמה מהנאצים על ידי התמקדות בהיסטוריה ובזהות אוסטרית. הכנסייה הקתולית הייתה גורם מרכזי בעיצוב הזהות הזאת. לפי התפיסה, האוסטרים היו גרמנים "שונים" ונשמרה התביעה לעצמאות מגרמניה.

הפרלמנט פורק ובית המשפט החוקתי הושבת בפועל. הממשלה הקימה מחנות מעצר לשעבריה הפוליטיים, סוציאל-דמוקרטים, קומוניסטים, אנרכיסטים ואף נאצים. ב-1933 בוטל איפוק מסוים והוחזרה העונש מוות לעבירות חמורות. השלטון הגביל את זכויות האזרח והפעילות הפוליטית, אם כי לא הגיע לעוצמות הדיכוי של הנאצים בגרמניה.

בעקבות המשבר של 1929 עבר המשק האוסטרי לכיוון אוטרקיה, שימת דגש על עצמאות כלכלית וסגירת שווקים חיצוניים. האבטלה עלתה בחדות בתחילת שנות ה-30, והממשלה קידמה שיתופי פעולה בין מפעלים לעובדים ("קואופרציות").

המשטר יכול היה להחזיק מעמד כל עוד איטליה הפאשיסטית סיפקה הגנה מדינית. כשהממשלה במוסקוליני כרתה ברית עם היטלר ב-1938, אוסטריה נותרה חשופה ללחץ גרמני. שושניג ניסה לערוך משאל להגן על העצמאות, אך היטלר דרש הכרה במפלגה הנאצית ושילוב נאצים בממשלה. שושניג התפטר כדי להימנע מדמם. לאחר כניסת הכוחות הגרמנים הכריז היטלר על סיפוח (אנשלוס), ואוסטריה סופחה רשמית ב-15 במרץ 1938.

אוֹסְטְרוֹפַשִׁיזְם הוא שם לשלטון שהיה באוסטריה מ-1933 עד 1938. פשיזם הוא סגנון שלטון עם מנהיג חזק וכללים נוקשים.

דולפוס היה הקנצלר שהקים ממשל חזק ודתיי. הוא אסר על מפלגות של שמאל ועל הנאצים המקומיים. ב-1934 נפגע דולפוס והורשע על ידי נאצים אוסטרים. קורט שושניג לקח את מקומו והמשיך לשלוט.

היידווהר (Heimwehr) היה ארגון צבאי-חברתי נוצרי. הוא פרסם ב-1930 הצהרה שניסתה לשלול את הדמוקרטיה הפרלמנטרית ואת המאבק המעמדי.

חזית המולדת הוקמה ב-1933. היא רצתה לאחד את כל האוסטרים במדינה אחת. היא דגלה בזהות אוסטרית נוצרית ובשמירה על עצמאות מגרמניה.

הרעיון המרכזי נקרא "קהילת העם" (Volksgemeinschaft). הכוונה היא שהחברה תהיה מאוחדת ולא תהיה מלחמת מעמדות. זה דומה לפשיזם, אבל שמו דגש מיוחד על ההיסטוריה והכנסייה הקתולית של אוסטריה.

הפרלמנט הופסק ובית המשפט נעצר בפועל. רבים מהיריבים הפוליטיים נכלאו. הממשלה החמירה את העונשים והגביל חירויות אזרחיות.

אחרי המשבר של 1929 המדינה חיפשה להיות כלכלית עצמאית. זה נקרא אוטרקיה, פחות סחר עם חוץ. האבטלה גדלה והממשלה עודדה שיתופי פעולה בין מפעלים ועובדים.

כשאיטליה בריתה עם גרמניה ב-1938, אוסטריה נותרה בלי עזרה. היטלר לחץ על שושניג לשים נאצים בממשלה. שושניג התפטר. ב-12 במרץ 1938 נכנסו כוחות גרמניים לאוסטריה. ב-15 במרץ אוסטריה צורפה לגרמניה. המילה לאיחוד היא אנשלוס, שמשמעותה הצטרפות למדינה אחרת.