אורבינו (Urbino) היא עיר במחוז מארקה שבאיטליה, כ-30 ק"מ מהחוף האדריאטי. העיר פיתחה תרבות רנסאנסית מיוחדת (הרנסאנס היא תקופת חידוש באמנות ובמדע). ב-1998 הוכרזה אורבינו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בשנת 2004 התגוררו בה 15,441 תושבים.
בעבר הרומית נקראה העיר "אורווינום מטאורנסה". ב-538 כבשו אותה הביזאנטים בראשות בליסאריוס מהגותים. ב-755 העביר פפין הגוץ את העיר לאפיפיור, והיא הייתה חלק מנדות האפיפיור.
משפחת מונטפלטרו החלה להשפיע על אורבינו מהמאה ה-13. תקופת הזוהר המשמעותית הגיעה ב-1444, בזמנו של פדריקו דה מונטפלטרו. פדריקו היה דיפלומט ופטרון של אמנות וספרות. הוא בנה את ארמון הדוכס (Palazzo Ducale) והקימו ספרייה חשובה, שנחשבה לשנייה בגודלה רק לוותיקן. ב-1474 הפך פדריקו לדוכס ושלט עד מותו ב-1482.
ב-1502 גרם צ'זארה בורג'ה להדחת בני מונטפלטרו, ואחר כך שלטה משפחת דלה רוברה. בתחילת המאה ה-16 פרצו עימותים מקומיים, כולל מה שנקרא "מלחמת אורבינו" ב-1517. דלה רוברה חידש גם יצור מיוליקה (מיוליקה היא חרס מזוגג) שנעשה באזור.
ב-1625 העניקה המשפחה האחרונה את השליטה לאפיפיור. ספריית העיר הועברה לוותיקן ב-1657. אורבינו נשארה חלק ממדינת האפיפיור עד שהצטרפה לאיטליה ב-1870.
ארמון הדוכס נבנה במחצית המאה ה-15. חזיתו מזוהה כצוק אנכי, ובמרכזו חצר מוקפת ארקדה ששאבה השראה מפירנצה. הקומה השנייה הושלמה במאה ה-16. היום שוכן בארמון הארכיון העירוני והגלריה הלאומית של מרקה (Galleria Nazionale delle Marche), עם אוספי רנסאנס חשובים. שיפוצים גדולים הושלמו ב-1985, וקומות תת-קרקעיות נפתחו לציבור. בארמון נמצא גם ה-studiolo, חדר עבודה קטן מאוד המעוטר בעבודות עץ.
בנייה של הדואומו (הקתדרלה, כלומר כנסייה גדולה) החלה ב-1063 על שרידי מבנה מהמאה ה-6. היא הוקדשה לעליית הבתולה. הבנייה הסתיימה רשמית ב-1604. רעידת אדמה ב-1781 הרסה את הכיפה והחזית. הבניין הוקם מחדש בסגנון נאו-קלאסי בין 1789 ל-1801, תוך סיבוב החזית בתשעים מעלות. פנים הקתדרלה גדול במידותיו, וכיפתו מעוטרת בציורים של ארבעת האוונגליסטים.
אורבינו מוקפת בדרך פנורמית (Camminamento panoramico) המשקיפה על העיר והנוף. פה גם נולד רפאל וחי עד גיל 14; בעיר הוצב פסל לזכרו ב-1897. בצפון העיר ניצבת מצודת אלבורנוץ (Fortezza Albornoz) משלהי המאה ה-14, שהורחבה בתחילת המאה ה-16 על ידי דלה רוברה. המצודה משקיפה על המרכז ההיסטורי ותפקדה כנקודת תצפית.
אורבינו היא עיר קטנה באיטליה, ליד הים האדריאטי. ב-1998 הוכרזה העיר אתר מורשת עולמית. ב-2004 חיו שם כ-15,441 אנשים.
הרומאים קראו לה "אורווינום מטאורנסה". לפני הרבה שנים שלטו בה ביזאנטים ואחר כך האפיפיור.
במאה ה-15 שלט בה פדריקו דה מונטפלטרו. הוא אהב אמנות וספרים. פדריקו בנה ארמון גדול וספרייה חשובה. את הארמון קוראים היום "ארמון הדוכס".
מאוחר יותר שלטו בעיר משפחות אחרות, והעיר הוכנסה למדינת האפיפיור. ב-1870 הפכה חלק מאיטליה.
הארמון גדול ומיוחד. יש בו חצר פנימית עם עמודים. בארמון יש גלריה עם ציורים חשובים. יש בו גם חדר עבודה קטן מאוד, מעוטר בעץ.
הדואומו היא כנסייה גדולה שנבנתה על שרידים עתיקים מאוד. כיפה של הכנסייה נבנתה מחדש אחרי רעידת אדמה. בפנים יש ציורים על הכיפה.
באורבינו יש שביל פנורמי שמראה את כל העיר. האמן רפאל גדל שם עד גיל 14. יש גם מצודה גדולה בצפון העיר, שמשקיפה על המרכז ההיסטורי.
תגובות גולשים