אורגן האמונד

אורגן האמונד, או בקיצור ההאמונד, הוא אורגן חשמלי דו־קומתי שהומצא ב־1934 על ידי לורנס האמונד. הדגם הראשון הוצג בארצות הברית ונמכר בתחילה לכנסיות כתחליף זול לעוגב. בשנות ה־60 וה־70 צלילו הפך לפופולרי במוזיקת ג'אז, בלוז, רוק וגוספל. המודל המוכר ביותר הוא ה‑B‑3. מאז אמצע שנות ה־70 לא מיוצרו עוד אורגנים שפועלים במנגנון אלקטרו־מכני; כיום רבים מהכלים הם חיקויים דיגיטליים או דוגמים של הצליל.

רעיון כלי הנגינה הקשורים לגלגלי צליל הושפע מעבודות מוקדמות, כדוגמת פטנט של תדאוס קאהיל מ־1897. לורנס האמונד רשם פטנט לכלי חדש שסיפק צליל הדומה לעוגב. הוא קיבל השראה מקולות שהפיקו רכיבים מסתובבים בשעונים שלו. הדגם הראשון, "מודל A", הופץ החל מ־1935. השימוש הראשוני היה בתוכניות רדיו וכנסיות, ובמהלך מלחמת העולם השנייה גם בצוותי כנסיות צבאיות. אחרי המלחמה גדלה הפופולריות של ההאמונד במוזיקה הפופולרית. במוזיקת הג'אז בלטו שמות כמו ג'ימי סמית' בשנות ה־50. בשנות ה־60 וה־70 אמנים ורוק־קבוצות שילבו את הצליל בעיבודים שלהם.

אורגן האמונד יוצר צליל באמצעות סינתזה חיבורית, כלומר בנייה של צורות גל שונות יחד ליצירת צליל מורכב. המקור הפיזי של צורות הגל הוא גלגלי צליל, גלגלי מתכת מסתובבים שמייצרים שינויים במגנטיות מול פיקאפים אלקטרומגנטיים. שינוי זה יוצר מתח חשמלי בתדרים שונים, שהם הבסיס להרמוניות של הכלי. בכל אורגן יש 96 גלגלי צליל; 91 מתוכם מספקים את התדרים הנחוצים. השיטה הזו נותנת לצליל צבע יחודי, מכיוון שלא תמיד מדובר בהרמוניות מדויקות כפי שעושות צינורות בעוגב.

במערכת קיימת גם תופעה שנקראת זליגת צלילים (crosstalk). זאת תופעה שבה פיקאפים קולטים גלגלים שעדיין מסתובבים במקום רק את אלו שנוגנו. בעבר זה נחשב לבעיה טכנית; היום רבים רואים בזליגה חלק מהאופי ה"וינטאג'" של הכלים.

יחסי צורות הגל נקבעים בעזרת גוררים, מעין מגלשי שליטה שמותקנים מעל שתי המקלדות. כל גורר שולט בעוצמת רכיב הרמוני מסוים. גוררים מסודרים בקבוצות של תשעה לכל שורת מקלדות, וטווח הבחירה שלהם הוא מ־0 (כבוי) עד 8 (מלא). שינוי הגוררים בזמן הנגינה מאפשר יצירת גוונים משתנים. צירוף מסוים של שמונת־הגוררים נקרא רישום ומיוצג בכתיבה על ידי סדרת מספרים של 9 ספרות.

רבות מדגמי האמונד כוללים מקשי קבועים (Presets) שמפעילים תצורות גוררים מוכנות מראש. בדגמים כמו B‑3, C‑3 ו‑A‑100 יש אוקטבה של מקשים בצד השמאלי שמפעילים קבועים אלה. מקש ביטול משיב את הכל למצב אישי. בדגמים אחרים, כמו M‑100 ו‑L‑100, משתמשים בלשוניות במקום מקשים. בדגמים המוקטנים (M, M‑2, M‑3) לרוב אין מקשים כאלה, אך ניתן להוסיף רכיבים חיצוניים לקבלת קבועים.

אורגן האמונד הוא כלי נגינה עם שתי שורות מקלדות. לורנס האמונד המציא אותו ב־1934. בתחילה הוא נקנה לכנסיות כי הוא היה זול יותר מעוגב. אחר כך הוא נעשה פופולרי בג'אז וברוק בשנות ה־60 וה־70.

האידאה הגיעה מרעיונות ישנים על יצירת צלילים חשמליים. ההאמונד הראשון יצא בשנות ה־30. בתחילת דרכו שימש בתוכניות רדיו וכנסיות. אחרי מלחמת העולם השנייה עוד אנשים הכירו אותו והחליפו אותו במוזיקה.

הצליל נוצר על ידי גלגלי צליל (גלגלי מתכת שמסתובבים). הגלגלים עוברים ליד סלילים עם מגנט. זה מייצר חשמל קטן בצורות של צלילים. האורגן משתמש ב־96 גלגלים; רובם מייצרים את התווים.

יש על האורגן גוררים (מגלשים). גורר הוא כמו כפתור שקופץ החוצה או נכנס. כשמושכים גורר החוצה, חלק מהצליל מתחזק. יש תשעה גוררים לשורת מקלדות. אפשר לשנות אותם תוך כדי נגינה ולהשיג צליל שונה.

בחלק מהדגמים קיימים מקשי קבועים (כפתורים) שמדליקים קומבינציות מוכנות של גוררים. כך אפשר לעבור בקלות בין גוונים מוכרים בזמן נגינה.