אורי אור

אורי אור נולד ב-22 באפריל 1939 בכפר מעש. בגיל צעיר למד במדרשת רופין. הוא התגייס לצה"ל ב-1957 ושובץ בחיל השריון (חיל הטנקים). עבר הכשרה כלוחם, קורס מפקדי טנקים וקורס קצינים. שירת כמפקד מחלקת טנקים ופיקד על פלוגות בקרבות שבשורות חטיבה 7. במלחמת ששת הימים נלחם בפלוגת הסיור של החטיבה, נפצע קשה והשתתף בכיבוש רפיח ובהתקדמות עד תעלת סואץ. במלחמת ההתשה פיקד על גדוד 82, גדוד טנקים שפעל בסיני ובבקעת הירדן, ושימש גם כמפקד קורס קציני שריון.


באוגוסט 1973 הועלה לדרגת אל"מ (קצין בכיר) וקיבל את הפיקוד על חטיבת מילואים 679, שהייתה מצוידת בטנקים ישנים יחסית. כשהתרחשה מלחמת יום הכיפורים באוקטובר, ארגן אור במהירות את החטיבה ועלה איתה לרמת הגולן. שם הובילו טנקים של חטיבתו קרבות קשים מול כוחות סוריים, הצליחו לעצור את ההתקדמות ולהדוף את המתקפות. לאחר המלחמה פיקד על חטיבה 7 ועל אוגדות מילואים נוספות.


בשנים שלאחר מכן התקדם בדרגות. ב-1979 מונה לראש מטה פיקוד המרכז. באוקטובר 1981 הועלה לדרגת אלוף ומונה למפקד פיקוד המרכז (אזור הפיקוד שאחראי על מזרח ומרכז הארץ). בתפקיד זה נדרש להתמודד עם עימותים ביהודה ושומרון בין תושבים מקומיים לכוחות הביטחון ולמתנחלים. מדיניותו דגלה בהימנעות מנזק לאזרחים ולשימוש בנשק חם רק במקרה של סכנת חיים. עם זאת, עלה גם ביקורת כלפיו לגבי חיפושים ואמצעי אכיפה בשטחים.

בעת כהונתו גם העניק חנינה לבנו של הרב גורן, וזכה לביקורת תקשורתית על כך.


באוקטובר 1983 מונה למפקד פיקוד הצפון. בתפקיד זה ניהל בין השאר את יציאת צה"ל מלבנון ואת התייצבותו ברצועת הביטחון. חייליו ציינו שהוא שהה הרבה שעות בשטח והיה מעורב בליווי הכוחות. ביוני 1986 הוחלף בתפקיד ופרש מצה"ל ב-1987 לאחר שלא נבחר לרמטכ"ל.


עם שחרורו נכנס לפעילות ציבורית ופוליטית. ב-1987 מונה למנכ"ל קרן קיימת לישראל. בין 1988 ל-1991 שימש דירקטור בתעשייה האווירית. היה פעיל במפלגת העבודה, ובלשכתה נחשב ל"יונה" במחנה שמעון פרס.

ב-1992 נבחר לכנסת ה-13 מטעם מפלגת העבודה. היה חבר ועדת החוץ והביטחון והתנגד לפינוי בקעת הירדן לאחר הסכמי אוסלו. בשנים 1995, 1996 כיהן כסגן שר הביטחון בממשלת שמעון פרס, שנוצרה אחרי רצח יצחק רבין.

במהלך שנות ה-90 צץ פרסום בעיתון שטענו כי אמר אמירות פוגעניות נגד יוצאי מרוקו. אור הכחיש וטען שהדברים לא נאמרו כפי שנמסרו. בעקבות הפרסום הוחלט להרחיקו מתפקידיו במפלגה עד שהוא ערך התנצלות והסנקציות בוטלו. בבחירות 1999 לא נבחר לכנסת.

באוגוסט 1999 מונה ליו"ר מועצת המנהלים של התעשייה האווירית, ושימש בתפקיד זה עד 2002. המשיך לנהל ישיבות דירקטוריון עד 2005. מאז עסק בשימור אתרי מורשת בישראל.

אורי אור נשוי, אב לשלושה. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ומדע המדינה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במנהל עסקים (MBA) מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

אורי אור נולד ב-22.4.1939. הוא התגייס לצה"ל ב-1957 והצטרף לחיל השריון. חיל השריון זהו חיל הטנקים. שם למד להיות מפקד טנקים. הוא לחם במלחמות של ישראל והיה פצוע במלחמת ששת הימים.


בשנים הוביל חטיבת מילואים של טנקים. כשהתחילה מלחמת יום הכיפורים, ארגן את החטיבה במהירות ועלה לרמת הגולן. שם נלחמו טנקים שלו והדפו כוחות אויב.


לאחר מכן קיבל תפקידים גדולים יותר. ב-1981 מונה למפקד פיקוד המרכז. פיקוד המרכז הוא אזור צבאי שמטפל במרכז הארץ ובשטחים. הוא רצה שמניעת פגיעה באזרחים תהיה חשובה ושאמצעי לחימה ישומשו רק במקרה סכנה.


ב-1983 מונה למפקד פיקוד הצפון. שם הוא עמד על יציאת צה"ל מלבנון והקמת רצועת ביטחון. ב-1987 פרש מהצבא.


אחרי הצבא עבד בניהול ארגונים. ב-1992 נבחר לכנסת מטעם מפלגת העבודה. הוא כיהן כסגן שר הביטחון בשנים 1995, 1996. באמצע שנות ה-90 היה גם מקרה שבו פרסום בעיתון טען שנאמרו דברים פוגעניים עליו. הוא הכחיש והסביר את עמדתו.

מאוחר יותר ניהל את התעשייה האווירית ושימש בעבודות לשימור אתרים חשובים בישראל.

אורי אור נשוי ויש לו שלושה ילדים. יש לו תואר ראשון מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במנהל עסקים מ-MIT.