אוריאל רפפורט (1935, 20.12.2019) היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה. הוא כיהן כרקטור של האוניברסיטה והיה חבר במועצה להשכלה גבוהה.
נולד בתל־אביב וגדל בנתניה. למד היסטוריה באוניברסיטה העברית, וסיים תואר שני ב־1962. עבודת הדוקטור שלו הוגשה בשנת 1965 בהנחיית פרופ' אברהם שליט, בנושא "תעמולה דתית של יהודים ותנועת ההתגיירות בימי הבית השני".
התמחה אחרי הדוקטורט בבירור ב־École Pratique des Hautes Études בפריז אצל לואי רובר, מומחה לאפיגרפיה (חקר כתובות ומצבות), וג'ורג' לה רידר, מומחה בנומיסמטיקה (חקר מטבעות תקופתיות).
רפפורט היה בין מייסדי ההוראה באוניברסיטת חיפה כשהייתה עדיין שלוחה של האוניברסיטה העברית. ב־1972 נבחר לדיקן הפקולטה למדעי הרוח. בשנים 1983, 1986 שימש כרקטור. כמורה אורח שהה באוניברסיטת טמפל, באוקספורד ובמכון ללימודים מתקדמים. יצא לגמלאות כפרופסור אמריטוס ב־2003.
בשנת 1963 הוציא ספר לימוד בהיסטוריה לכיתה ט' יחד עם פרופ' ישראל שצמן. היה נשוי לבתיה, אב לשלושה. נפטר בדצמבר 2019 ונקבר בקיבוץ נווה ים.
רפפורט כיהן במועצה להשכלה גבוהה בשנים 1987, 1989 וב־1998, 2001. עסק בפיתוח תוכניות לימוד לבתי ספר והוביל ועדות אקדמיות. בין תפקידיו: ראש הוועדה למדעי הרוח של הקרן למחקר בסיסי, חבר בוועדה להוראת מדעי היהדות (1992, 1994) ובוועדות להוראת ההיסטוריה לכיתות ו', ט'.
הוא הוביל ועדות להכרה במכללות שונות, שימש יושב ראש ועדת המינויים העליונה למדעי הרוח והחינוך במכללות, ובהמשך כיהן כנשיא המכללה האקדמית כנרת (2002, 2006).
רפפורט התמקד בתקופת הבית השני, התקופה מהשיבה לציון ועד מרד בר כוכבא. הוא חקר במיוחד את היחסים בין היהודים לבין הנוכחים האחרים בארץ ישראל. רפפורט בחן קבוצות שונות, כמו השומרונים, האדומים ותושבי הערים ההלניסטיות, ואת השפעת העולם ההלניסטי על מדינת החשמונאים והחברה היהודית.
הוא ראה את המתיחות בין יהודים ללא־יהודים כגורם מרכזי במרד הגדול של שנת 66.
יוחנן מגוש חלב: הספר חוקר את יוחנן מגוש חלב ומראה כיצד הוא הפך מנכבד מקומי למנהיג מרד נגד רומא. רפפורט טען שזהו דוגמה לשינוי שנגע לחברה היהודית. הספר זיכה אותו בפרס בהט.
דניאל (באנציקלופדיה "עולם התנ"ך"): הפירוש דן במשמעות האמונות על קץ הימים, אסכטולוגיה (תפיסות על סוף העולם), ובתחיית המתים בספר דניאל.
ספר מקבים א': מבוא, תרגום ופירוש, תרגום מן הנוסח היווני, פירוש ומבוא. זהו מקור חשוב להבנת כינונה של מדינת החשמונאים. על ספר זה קיבל רפפורט את פרס יצחק בן־צבי.
תרגום של המבוא לאוסף הפפירוסים של אביגדור צ'ריקובר חיזק את תרומתו לחקר הקהילה היהודית במצרים. בהוצאתו לגמלאות הופיע גם קובץ מאמרים לכבודו.
אוריאל רפפורט נולד ב־1935 בתל־אביב. הוא היה פרופסור לתולדות ישראל באוניברסיטת חיפה.
הוא למד באוניברסיטה העברית וסיים דוקטורט ב־1965. את המחקר שלו עשה גם בפריז אצל חוקרים של כתובות ומטבעות. אפיגרפיה זה חקר כתובות. נומיסמטיקה זה חקר מטבעות.
הוא לימד באוניברסיטת חיפה מאז היוותה שלוחה של האוניברסיטה העברית. ב־1983, 1986 היה כרקטור של האוניברסיטה. יצא לגמלאות ב־2003. היה נשוי ובעל שלושה ילדים. נפטר בדצמבר 2019 ונקבר בנווה ים.
רפפורט עבד גם במועצה להשכלה גבוהה. הוא עזר להכין תכניות לימודים ולבחון מכללות. בשנים 2002, 2006 היה נשיא המכללה האקדמית כנרת.
הוא חקר את תקופת הבית השני, התקופה משיבת ציון ועד מרד בר כוכבא. התקופה הזאת קרתה לפני שנים רבות.
רפפורט חקר את הקשר בין היהודים לבין קבוצות אחרות בארץ. הוא כתב על השומרונים, על האדומים ועל אנשים בערים ההלניסטיות. הוא בדק איך התרבות ההלניסטית השפיעה על מדינת החשמונאים.
הוא חשב שהמתחים בין קבוצות אלה עזרו להוביל למרד של שנת 66.
״יוחנן מגוש חלב״, ספר על מנהיג מקומי שהפך למנהיג מרד. הספר קיבל פרס.
הוא גם תרגם וכתב ספרים על מקבים א' ועל ספר דניאל. בספר על דניאל דנו על אמונות בקץ הימים, אסכטולוגיה (אמונות על סוף הימים) ובתחיית המתים.
תגובות גולשים