אושקר קרמונה

אַנְטוֹנְיוֹ אוֹשְׁקָר פְרַאגוֹזוֹ קַרְמוֹנָה (1869, 1951) היה נשיא ייצוגי של פורטוגל בין 1933 ל־1951. "נשיא ייצוגי" פירושו שנשיאו היה בעיקר סמלי, והכוח האמיתי היה בידי אנטוניו דה אוליביירה סלזאר.

קרמונה נולד בליסבון והתקדם בקריירה צבאית. הוא קיבל דרגות במהירות בגלל מחסור בקצינים שתמכו במשטר הרפובליקני. ב־1923 מונה לשר המלחמה, כלומר האחראי על ענייני הצבא.

ככה הוא נכנס גם לזירה הציבורית: כתקופה שירת כתובע צבאי במשפט "סאלה דו רישקו" נגד קושרי קשר אנטי־רפובליקניים. שם דבק בתמיכה ברפובליקה והשתתף בדיונים שנחשפו לציבור.

כשר החוץ התפטר במחאה, אחרי שהגנרל מנואל גומש דה קושטה הוסב לתפקיד משני. התפטרותו עוררה שערורייה ופגעה ביציבות המשטר הרפובליקני.

ב־1926 הצטרף קרמונה להפיכה של 28 במאי יחד עם גומש דה קושטה וקצינים אחרים. ההפיכה הדיחה את הממשלה וסללה את הדרך למשטר צבאי ודיקטטורה. לאחר הדחת גומש דה קושטה הוחלף קרמונה במקום הנשיא, ובאותה תקופה גם כיהן כראש ממשלה.

הוא הזמין את פרופסור הכלכלה אנטוניו דה אוליביירה סלזאר למשרת שר האוצר. סלזאר הוכיח עצמו וכעבור זמן מונה לראש הממשלה ב־1932, עם סמכות רבה. קרמונה נשאר בעיקר דמות ייצוגית עד מותו ב־1951.

אַנְטוֹנְיוֹ קרמונה (1869, 1951) היה נשיא פורטוגל. "נשיא ייצוגי" זה נשיא שאין לו הרבה כוח.

קרמונה נולד בליסבון. הוא שירת בצבא ועלה בדרגות. ב־1923 הוא היה שר המלחמה. שר המלחמה זה מי שאחראי על הצבא.

הוא שימש כתובע צבאי במשפט גדול שנקרא "סאלה דו רישקו". אחר כך היה גם שר החוץ, ולבסוף התפטר בגלל חילוקי דעות פוליטיים.

ב־1926 הוא השתתף בהפיכה צבאית ב־28 במאי. ההפיכה הורידה את השלטון הישן והביאה לשלטון צבאי.

קרמונה קרא לפרופסור אנטוניו סלזאר לנהל את כספי המדינה. סלזאר הפך לראש ממשלה ב־1932. קרמונה נשאר נשיא בעיקר כסמל עד שהוא נפטר ב־1951.