אז'ן איזאיי

אז'ן איזאיי (16 ביולי 1858 - 12 במאי 1931) היה כנר ומלחין בלגי. נולד בלייז' ולמד נגינה אצל אביו, ואז אצל ז'וזף מאסאר, הנריק וייניאבסקי ואנרי וייטאן.
לאחר הלימודים היה איזאיי הכנר הראשי בתזמורת בית הבירה של בנימין בילזה, שהתפתחה אחר כך לפילהרמונית של ברלין. מוזיקאים ידועים כמו יוזף יואכים, פרנץ ליסט וקלרה שומאן שמעו אותו. אנטון רובינשטיין ביקש לשחרר אותו מהחוזה כדי שילווה אותו במסע קונצרטים.
כשהיה בן 27 זכה לפריצה גדולה בפריז. בשנה שלאחר מכן קיבל קתדרה בקונסרבטואר של בריסל והחל בקריירת הוראה ארוכה. בין תלמידיו הבולטים היו ג'וזף גינגולד והוויולן ויליאם פרימרוז.
במקביל להוראה נסע קונצרטים ברחבי אירופה, רוסיה וארצות הברית. למרות בעיות בריאות, בעיקר בידיו, כנראה עקב סוכרת, המשיך להופיע ולהשפיע. מלחינים כגון קלוד דביסי, קמיל סן-סאנס, סזר פרנק וארנסט שוסון הקדישו לו יצירותיהם.
במהלך השנים הקדיש יותר זמן להלחנה. יצירותיו המרכזיות כוללות שש סונטות לכינור ללא ליווי, אופוס 27, שהוקדשו לכמה כנרים וירטואוזים; סונטה לצ'לו ללא ליווי, סונטה לשני כינורות; סדרת פואמות למגוון הרכבים; יצירות קאמריות ואופרה בואלונית בשם "פייר הכורה".
ככנר היה איזאיי משכנע ומקורי. פבלו קזאלס אמר שמעולם לא שמע נגינה כל כך נקייה לפניו, וקארל פלש כינה אותו כנר מרשים ואינדיבידואלי. הצליל שלו היה גדול וגמיש, עם טווח רחב של ויברטו (תנודה קטנה בצליל). השתמש גם בפורטמנטו (החלקת צליל בין תווים), אך תמיד בטעם.
אחת תכונותיו הבולטות הייתה רובאטו מיומן (שינויים קלים בזמן ובקצב לטובת הבעת נימה). הוא ידע לאזן חופש קנטילנה עם ליווי קפדני. איזאיי הצטיין במיוחד ביצירות של סופרי הרומנטיקה המאוחרת והתקופה המוקדמת של המודרנה, והשכיל להשתמש בטכניקה לא כמטרה אלא כדי לשרת את המוזיקה.
בשנת 1931 נחלש מאוד בגלל מחלת הסוכרת. לאחר שנאלצו לקטוע את רגלו השמאלית, מת ונקבר בבריסל. בשנת 1937 הקימה המלכה אליזבת בבריסל תחרות כינור בינלאומית על שמו. הזוכה הראשון בתחרות זו היה דוד אויסטרך.

אז'ן איזאיי נולד ב-1858 בעיר לייז' שבבלגיה. הוא היה כנר (מנגן כינור) ומלחין (כותב מוזיקה).
הוא למד לנגן אצל אביו ואז אצל מורים מפורסמים. שיחק בתזמורת של בנימין בילזה, שהתפתחה אחר כך לפילהרמונית של ברלין.
בגיל 27 הצליח מאוד בפריז. אחר כך לימד בקונסרבטואר של בריסל. הוא גם נסע והופיע בכל אירופה, ברוסיה ובארצות הברית.
איזאיי חלה בסוכרת (מחלה שמשפיעה על הגוף). בסוף חייו נאלצו לקטוע את רגלו. הוא מת ב-1931 ובורק בבריסל.
הוא כתב יצירות חשובות, ביניהן שש סונטות לכינור ללא ליווי, אופוס 27. אלה יצירות לכינור בלבד.
ככנר ניגן צליל גדול וגמיש. הוא השתמש בויברטו, שזה נדנוד קטן של הצליל. הוא גם החלק בין תווים, שזה נקרא פורטמנטו.
מלחינים ידועים שלחו לו יצירות כמחווה. אחרי מותו הקימה המלכה אליזבת תחרות כינור על שמו ב-1937. הזוכה הראשון היה דוד אויסטרך.