אזבסט

אזבסט (מיוונית: ἄσβεστος, 'לא בעירה') הוא שם לקבוצה של חומרים סיביים שמקורם בסלעים עשויים ממינרלים סיליקטיים. סיליקטים הם מינרלים שמכילים סיליקה (חול) ומתכות כמו מגנזיום או ברזל.

אזבסט מופיע בצורות שונות בטבע ונכרה במכרות. יש שני מקורות עיקריים של סיבים: קבוצת הסרפנטין וקבוצת האמפיבול (אמפיבול = סוג מינרלי שמייצר סיבים ארוכים וקשיחים).

כריזוטיל הוא האזבסט הלבן, הנפוץ ביותר בתעשייה. הוא שייך לקבוצת הסרפנטין. חלק מהמחקרים טוענים שהוא פחות מסוכן מסוגים אחרים, אך קיימות גם עדויות לסכנות בריאותיות כשנושפים את חלקיקיו.

אמוסיט הוא סוג אמפיבולי שנכרה בעיקר בדרום אפריקה. סוג זה חזק יותר בצורתו הטבעית, והוא שימש בתעשיות שונות.

ריבקיט/קרוקידוליט הוא אזבסט אמפיבולי נוסף. סיביו נחשבים בעיני רבים למסוכנים ביותר בגלל היכולת שלהם להישאר בריאות לזמן רב.

ישנם סוגים נוספים של אזבסט שנמצאו במבנים ישנים. אזבסט בעל סיבים עדינים נקרא גם 'אמיאנתוס'.

אזבסט בדרך כלל נמצא בצורת סיבים דקים. כשסיבים נשברים הם משחררים אבק מאוד קטן, שאותו אפשר לשאוף. האבק הזה יכול להישאר בריאות ולגרום למחלות נשימתיות כמו אזבסטוזיס (הקשחה של הריאות) וסוגים של סרטן, כולל סרטן הריאה ומסה־תליומה (גידול שנגרם מהרפויות האזוריות סביב הריאות).

סיבי האמפיבול נוטים להישאר בריאות זמן רב יותר, ולכן נחשבים למסוכנים יותר מסיבי הכריזוטיל.

אזבסט שימש בעבר בגלל עמידותו בחום, באש ומים. השתמשו בו בבידוד בתעשייה ובבניין, בפתיליות לפתילים, במנגנוני מעצורים במכוניות ובמוצרים אחרים.

באזורים מסורתיים השתמשו גם בחפצים יוקרתיים עשויים אזבסט. לעתים שימשו את החומר לפתיליות לפנסים ולפריטים עמידים בחום.

לאחר שהתבררו הסכנות הבריאותיות, רבות ממדינות העולם הגבילו או איפשרו שימוש רק במלאי קיים. סוגי האמפיבול נאסרו כמעט לחלוטין באמצע שנות השמונים במוצרים רבים.

כריזוטיל שייך לקבוצה זו. בארצות הברית זהו סוג האזבסט הנפוץ ביותר שהיה בשימוש.

אוסרו בגלל קשר חזק יותר למחלות קשות. מוצרים שהכילו אזבסט אמפיבולי הוסרו משוק העבודה והבנייה.

שאיפה של חלקיקי אזבסט עלולה לגרום להצטברות בריאות. הדבר מוביל למחלות ריאה, כולל אזבסטוזיס, סרטן ריאה ומסה־תליומה. ארגונים שונים העריכו שמאות אלפי אנשים בעולם מתו ממחלות הקשורות לאזבסט.

אזבסט נישא באוויר ולעיתים גם במים ממקורות טבעיים. בריאות אדם יכולות להכיל מיליוני סיבים בסך הכל, גם ללא חשיפה תעשייתית ישירה. בשל הגודל המיקרוסקופי של הסיבים, רובם בלתי נראים לעין.

במהלך העשורים האחרונים הוסרו לוחות אזבסט מבתי ספר, מבנים צבאיים ואתרי עבודה. סילוק אזבסט דורש אטימה וזהירות כדי שלא לפזר סיבים באוויר. לפני הריסה של בניין יש להסיר את האזבסט בבטיחות. לעיתים עלות ההסרה גבוהה ואף עולה על עלות ההריסה עצמה.

יש מי שמפקפקים בחרם על אזבסט וטוענים שהתחליפים פחות טובים. יש מחלוקות על מקרים ספציפיים, אך רוב המומחים מסכימים שהסכנות הבריאותיות הכרוכות בחשיפה אמיתיות.

המפעלים שהפסיקו שימוש אזבסט פיתחו תחליפים מחומרים סיביים אורגניים ומחומרים אחרים, למשל לוחות פלדה גלייים ('איסכורית') וגגות חומרים מודרניים שמתאימים להחלפת גגות אזבסטיים.

אזבסט הוא חומר טבעי שעשוי ממינרלים ויוצר סיבים דקים.

יש סוגים שונים: אזבסט לבן (כריזוטיל), חום (אמוסיט) וכחול (קרוקידוליט). חלק מהסיבים דקים מאוד ונשברים בקלות.

כאשר הסיבים נשברים הם הופכים לאבק קטן. אבק זה יכול להישאר באוויר ולהיכנס לריאות.

שאיפה של סיבי אזבסט עלולה לפגוע בריאות. זה יכול לגרום לבעיות נשימה ולמחלות קשה בריאות.

בעבר השתמשו באזבסט כדי להגן מפני אש וחום. היום רבים אוסרים או הורידו אותו מבתים ובבניינים. כאשר מסירים אזבסט צריך לעבוד בזהירות כדי לא לפזר סיבים באוויר.

מחליפים את האזבסט בחומרים מודרניים ובפלטות מתכת כדי לבנות גגות ובידוד.