אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק

אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק (27 בינואר 1814, 17 בספטמבר 1879) היה אדריכל ותאורטיקן צרפתי בולט במאה ה-19. הוא נודע בעיקר בעבודות שימור ושחזור של מבנים היסטוריים, במיוחד כנסיות וקתדרלות גותיות.

ויולה-לה-דוק נולד בפריז והושפע מעבודתו של הנרי לאברוסט. אחרי שסיים את לימודיו ב-1836 שהה כשנה וחצי באיטליה ולמד על האדריכלות הגותית עם הארכאולוג לאסו. ב-1839 מונה לאדריכל הראשי של הוועדה הממלכתית לשימור בניינים היסטוריים, שהוקמה על ידי פרוספר מרימה. גישתו לשימור הייתה להשלים מבנה כאילו נבנה בשלמותו על ידי האדריכל המקורי. הוא התייחס לשחזור לא רק כטיפול במראה הבניין, אלא גם כבנייה של רוחו וצורתו, על ידי שילוב עקרונות העבר עם רעיונות מודרניים. ויולה-לה-דוק העריץ את הטכנולוגיה של המהפכה התעשייתית וראה קווי דמיון בין סגנון המכונות ובין הגותיקה. אמירותיו השפיעו על אדריכלים ותנועות עתידיות, כולל הפוטוריסטים והמודרניסטים, וכן על אנטוני גאודי. בנוסף פרסם ספרים על האדריכלות הצרפתית המוקדמת, מהתקופה הקרולינגית והרומנסק ועד לגותיקה המאוחרת, וספריו תרמו להתפתחות הסגנון הנאו-גותי באירופה ובארצות הברית.

אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק (1814, 1879) היה אדריכל מצרפת. אדריכל = אדם שמתכנן ובונה מבנים פשוטים ומורכבים.

הוא נולד בפריז. למד מאנשי מקצוע, כולל הנרי לאברוסט. נסע לאיטליה ולמד על סגנון הבנייה הגותי. גותי = סגנון ישן של כנסיות עם קשתות וצריחים. ב-1839 מונה לאדריכל הראשי של הוועדה לשימור בניינים היסטוריים. שימור = לשמור ולתקן מבנים ישנים. ויולה-לה-דוק אהב להשלים מבנים ישנים כאילו נבנו בשלמותם. גם אהב טכנולוגיות חדשות מהמהפכה התעשייתית, למשל פלדה ומכונות. הוא כתב ספרים על בניינים ישנים והשפיע על אדריכלים אחרים, בין השאר אנטוני גאודי.