אחרי חצות הלילה

אחרי חצות הלילה (באיטלקית: Dopo mezzanotte) הוא סרט איטלקי שהופק, בוים ונכתב על ידי דוד פרריו (Davide Ferrario). העלילה מתרחשת במוזאון לאומנות הקולנוע שבמולה אנטונליאנה בטורינו. בסרט נעשה שימוש נרחב בקטעי סרטים אילמים וישנים. סרט אילם הוא סרט בלי דיבורים מוקלטים.

הגיבור, מרטינו (ג'ורג'יו פסוטי), חי בעולם של סרטים. הוא מבלה שם את ימיו ולילותיו, שואב רעיונות ומחקה דמויות שהוא מזדהה איתן. ואז הוא נקלע לסיפור אהבה שמציב בפניו דרישה להתייחס לזולת ולנורמות החברתיות, ולא רק לפעול לפי מה שלמד מהסרטים.

הסרט נפתח עם שאלה של הקריין: מאין באים הסיפורים ולאן הם הולכים? הקריין מסביר בצורה מטאפורית שהסיפורים נוצרים כמו ענן אבק ונעלמים כשנגמרים, והוא מלווה את העלילה ברקע.

במחצית הראשונה מוצגים שלושת הגיבורים, ה"שלישייה". לאחר מכן החלק השני מתחיל והעלילה מתפתחת. אמנדה לא יכולה לחזור לשכונה כי המשטרה מחפשת אותה. היא מסתגלת לחיים במוזאון, וחדרה מעוצב בדוגמת חדר מסרט אילם. אנגל מגלה את מקום המסתור שלה, השלושה נפגשים ומחליטים לחיות כ"שלישייה".

אחרי חצות הלילה (Dopo mezzanotte) הוא סרט איטלקי של דוד פרריו. הסיפור קורה במוזאון הקולנוע שבמולה אנטונליאנה בטורינו. במידע מהסרט רואים הרבה קטעים מסרטים ישנים וסרטים אילמים. סרט אילם זה סרט בלי דיבורים.

הגיבור מרטינו מאוד אוהב סרטים. הוא מתנהג כמו גיבורי הסרטים. הוא נכנס להרפתקה של אהבה, ולומד לשים לב גם לאנשים סביבו.

הקריין שואל מאין באים הסיפורים, ועונה שהם נולדים כמו ענן אבק.

בתחילה רואים שלושה גיבורים, ה"שלישייה". אמנדה לא יכולה לחזור הביתה כי המשטרה מחפשת אותה. היא מתגוררת במוזאון. אנגל מוצא את מסתורה. השלושה נפגשים ומחליטים לחיות יחד.