אי די בי חברה לאחזקות

אי די בי חברה לאחזקות בע"מ (IDB, ראשי תיבות של Israel Discount Bank) הוקמה ב-1969 כדי לשמש כחברת אם לבנק דיסקונט ולחברה הכלכלית לארץ ישראל. חברת החזקות היא חברה שמחזיקה מניות בחברות אחרות ומנהלת השקעות. במשך השנים היא הפכה לחלק מפירמידת שליטה גדולה במשק הישראלי.

החברה הכלכלית לארץ ישראל נוסדה ב-1925 על ידי יהדות ארצות הברית כדי לפתח את היישוב בעזרת השקעות. במשך שנים הייתה החברה מהחשובות במשק. בסופו של דבר חלק מהחזקותיה עברו לחברות אחרות, ובולטת ביניהן הייתה IDB.

IDB נוסדה כשותפות בין בנק דיסקונט לחברה הכלכלית. משפחת קרסו ומשפחת רקנאטי שלטו בחברה והפעילו השקעות בחברות רבות: בנקאות, תעשייה, ספנות, בנייה וחקלאות. ב-1981 הוקמה החברה הבת "אי די בי פיתוח" כדי לנהל השקעות שאינן בנקאיות.

ב-2003 נרכשו מניות השליטה בידי קבוצה בראשות נוחי דנקנר. הקבוצה שלטה בקונצרן גדול שבבעלותו חברות ידועות במשק, כמו סלקום ושופרסל.

ב-2009 דאגה IDB לרכוש את כל מניות אי די בי פיתוח, והחברה נמחקה מהבורסה לאחר שהצעת הרכש התקבלה.

ירידת ערך נכסים והפסדים כבדו נעשו בולטות לאחר השקעות בקבוצת קרדיט סוויס ובפרויקט מלון בלאס וגאס. הפסדים אלה הגדילו את החובות של הקבוצה מעבר לשווי הנכסים. ב-2012 נמכרה כלל תעשיות תמורת 1.275 מיליארד ש"ח.

באוגוסט 2012 איגרות החוב של החברה נסחרו בתשואות גבוהות. ברבעון השני של 2012 הדוחות הראו הפסד של 1.27 מיליארד ש"ח. רואי החשבון הוציאו הערת "עסק חי" (הערה על היכולת להמשיך לפעול).

בספטמבר 2012 החברה פיספסה תשלום למחזיקי אג"ח סדרה ב'. חברות דירוג הורידו את הדירוגים לדרגות המראות בעיית תשלום (SD/D/CC). דירוג הוא הערכה ליכולת להחזיר חובות.

האונקיות הכבדות של החובות כלפי בעלי איגרות החוב, בנקים בישראל ובחו"ל הובילו למו"מ להסדר חוב. איגרות חוב הן הלוואות שקיבל המעיל מהציבור והגופים המוסדיים.

ממשי המו"מ החל בספטמבר 2012 והסתיים בינואר 2014. ב-5 בינואר 2014 פסק בית המשפט כי השליטה באי די בי פיתוח תימסר לקבוצת אקסטרה-אלשטיין. בעלי החוב קיבלו חלק מהחוב במזומן ומניות מיעוט. בעקבות זאת נותרה IDB אחזקות כ"שלד", חברה בלי פעילות משמעותית.

ב-2015 הנאמנים הציעו למכור את החברה כשלד בורסאי. באוגוסט 2015 החברה נמכרה ונמחקה מהבורסה.

נגד דירקטורים ובעלי שליטה הוגשה ב-2013 תביעה להשבת כספים שנמשכו כדיבידנדים (חלוקת רווחים). בפשרה שילמו משפחות מנור ולבנת 55 מיליון ש"ח. בינואר 2018 הוצעה פשרה נוספת להשבת 175 מיליון ש"ח. בסך הכל החוב כלפי נושאי החוב עומד על כ-2.1 מיליארד ש"ח.

אי די בי היא חברה גדולה שנוסדה ב-1969. היא הייתה בעלת חברות רבות. חברה שמחזיקה חברות אחרות קוראים לה "חברת החזקות".

לפני כן הייתה חברה בשם החברה הכלכלית לארץ ישראל. היא עזרה לפתח את היישוב בארץ דרך השקעות.

החברה החזיקה בחברות בבנקאות, תעשייה וחנויות. ב-1981 נוצרה חברה בשם "אי די בי פיתוח" כדי לנהל חלק מההשקעות.

בשנים הבאות קנה חלק מהשליטה איש בשם נוחי דנקנר. החברה שלטה בחברות מוכרות כמו חנויות ושירותים.

לקראת שנת 2012 החברה ספגה הפסדים גדולים. הפסדים הם כשעושים פחות כסף ממה שהשקיעו. חלק מההשקעות בוצעו בבנקים זרים ובפרויקטים בחו"ל.

ב-2012 החברה לא יכלה לשלם חלק מהחובות שלה. חוב הוא כסף שמלווה חברה מאנשים או בנקים. כשהחברה לא יכולה לשלם, היא מתמודדת עם הסדר חובות.

החברה ניהלה משא ומתן עם הנושים. הנושים הם האנשים והבנקים שבבעלותם חובות על החברה. בסוף הוסכם למכור את החברה הבת "אי די בי פיתוח" לקבוצה אחרת. חלק מהנושים קיבלו כסף וחלק קיבלו מניות קטנות.

ב-2015 מכרו את החברה כ"שלד". "שלד" זה חברה בלי פעילות עסקית. בסוף נמחקה מהבורסה.

נוצרו גם תביעות משפטיות. אנשים דרשו להשיב כספים שחולקו בעבר. בסופו של דבר הופקדו כספים בקופת החברה כדי לכסות חלק מהחוב. סך החובות עומד על כ-2.1 מיליארד ש"ח.