איגנץ ואגהלטר

איגנץ ואגהלטר (1881, 1949) היה מלחין ומנצח יהודי-פולני-גרמני. הוא חיבר מוזיקה אופראית וקאמרית ונודע בזכות מלודיות נרחבות ורגשיות.

נולד בוורשה למשפחה דלת-אמצעים ונסע לברלין בגיל 17 ללמוד מוזיקה. יוזף יואכים, כנר מפורסם, תמך בו והכניסו לאקדמיה לאמנות של ברלין. שם למד קומפוזיציה (כתיבת מוזיקה) וניצוח (הובלת תזמורת או אופרה) אצל פרידריך גרנסהיים.
יצירות камерיות מוקדמות שלו הציגו כישרון מלודי בולט. רביעיית המיתרים שלו, אופוס 3, זכתה לשבח. הסונאטה לכינור ופסנתר, אופוס 5, קיבלה את פרס מנדלסון ב-1902 כשהיה בן 21.

ב-1907 מונה למנצח באופרה הקומית בברלין. לאחר מכן היה תקופה קצרה באסן, ובהמשך התמנה למנצח ראשי בדויטשה אופרהאוס. הוא חנך את בית האופרה החדש ב-7 בנובמבר 1912 עם "פידליו" של בטהובן.
ואגהלטר עודד ביצועי פוצ'יני בגרמניה. הוא ניצח בביצוע הגרמני הראשון של "הנערה מן המערב" במרץ 1913.
שלוש אופרות משלו הוצגו לראשונה בדויטשה אופר: "מנדראגולה" (1914), "נוער" (1917, על פי מקס האלבה) ו"סטאניאל" (1923). הן הדגישו את כישוריו המלודיים כאחד המלחינים הליריים הבולטים לפני 1933.

ב-1923 עזב את הדויטשה אופר ונסע לארצות הברית. בעונת 1924, 1925 כיהן כמנהל מוזיקלי של התזמורת הסימפונית של מדינת ניו יורק, אך חזר לגרמניה. בשנות ה-30 שימש גם במשרות בלטביה ובמקומות אחרים.
עם עליית הנאצים יצא לגלות ב-1934, תחילה לצ'כוסלובקיה ואחר כך לאוסטריה, שם חיבר את אופרתו האחרונה "אחשורוש ואסתר". לאחר הכניסת הנאצים לאוסטריה נמלט עם אשתו לארצות הברית.

בניו יורק הקים תזמורת של נגנים אפרו-אמריקאים, אך היא לא האריכה ימים. אופציות הניצוח שהוצעו לו היו מוגבלות, והוא מת באלמוניות ב-7 באפריל 1949, בגיל 68.

שקלת גורלו שוללת קצה אחד ממספר גורמים: ההשתנות הדרמטית באסתטיקה המוזיקלית אחרי מלחמת העולם השנייה ופופולריות העיסוק ב"אטונאליות" (מוזיקה שאינה נשענת על סולם טונלי רגיל) פגעו ביצירתו המלודית. עם זאת, בסוף המאה ה-20 והתחלת ה-21 חלה בחינה מחודשת של יצירתו: הדויטשה אופרה ברלין ביצעה קונצרטנטית את "נוער" ב-1989 והוקלטו קטעים מוקדמים ב-2006.

האוטוביוגרפיה שלו, Aus dem Ghetto in die Freiheit, יצאה לאור בצ'כוסלובקיה ב-1936.

איגנץ ואגהלטר (1881, 1949) היה מלחין וכזה שמוביל תזמורת, שנקרא מנצח.
הוא נולד בוורשה למשפחה עניים.

בגיל 17 עבר לברלין ללמוד מוזיקה. כנר מפורסם בשם יואכים עזר לו להתקבל לאקדמיה.
הוא למד לכתוב מוזיקה ולנחות תזמורת.
כאשר היה בן 21 קיבל פרס חשוב בשם פרס מנדלסון.

ואגהלטר עבד כמנצח בתיאטראות אופרה בברלין. ב-1912 הוא קיבל תפקיד גדול וחנך בית אופרה חדש עם "פידליו".
הוא עזר להביא לראשונה לגרמניה אופרה של פוצ'יני. זה עזר לפוצ'יני להיות פופולרי שם.
שלוש אופרות שלו הוצגו בברלין בין 1914 ל-1923.

בשנות ה-20 נסע לארצות הברית ועבד שם קצת. אחרי עליית הנאצים בגרמניה, הוא ברח מצרפת וגר באוסטריה ואז חזר לארצות הברית עם אשתו.
בניו יורק הקים תזמורת של נגנים אפרו-אמריקאים. התזמורת לא נשארה זמן רב.
הוא מת בניו יורק ב-7 באפריל 1949, בגיל 68.

הוא כתב ספר זיכרונות בשם Aus dem Ghetto in die Freiheit, שיצא לאור ב-1936.