אידיוט (ספר)

אידיוט (או האידיוט; ברוסית: Идиот) הוא רומן של פיודור דוסטויבסקי, שנכתב ב־1868, 1869. הספר נחשב לאחד מעבודותיו החשובות.

הנסיך מישקין, יורש משפחה ישנה, חוזר לסנקט פטרבורג אחרי שהות ארוכה בשווייץ, שם טופל בגלל מחלה. כמעט אין לו רכוש, אבל הוא פתוח ואופטימי. סגנונו הישיר והחברותי גורם לאחרים לכנותו "אידיוט". בפועל הוא מבחין בדברים שאחרים מפספסים.

ברכבת הוא נפגש עם רוגוז'ין, איש עשיר ופרוע, שאוהב את נסטסיה פיליפובנה. נסטסיה היא אישה יפה ומורכבת, שעל חייה מוציאים דיבורים וסקנדלים. מישקין מגיע למסיבות של נסטסיה. הוא מציע לה נישואים כדי להציל אותה, אך היא בורחת עם רוגוז'ין. רוגוז'ין הופך לאויב של הנסיך, והוא אף מנסה לרצוח אותו.

מאוחר יותר מישקין מתקרב למשפחת הגנרל יפאנצ'ין ונוצר קשר מיוחד עם בת המשפחה הצעירה, אגלאיה. בסופו של דבר מישקין מוותר על כל רכושו כדי להתמסר לנסטסיה. נסטסיה חוזרת אל רוגוז'ין, והוא הורג אותה. המעשה מושך את מישקין לחרפת טירוף, ואגלאיה נכנסת לנישואים לא מאושרים.

הספר מציג ביקורת על החברה הרוסית וכיצד היא פוגעת בערכי החמלה שמייצג מישקין. דוסטויבסקי גם מציג ספקות והסתירות שבתוכו ובחברה.

דמויות כמו לבדייב מוצגות כצבועות; לבדייב הוא קמצן ושקרן, ומוזכר גם כ"פרשן אפוקליפסה", כלומר מישהו שחוזה סוף־העולם. איפוליט, נער חולה בשחפת (מחלת ריאות זיהומית), נותן נאום על הריקנות של רוח הניהיליזם. ניהיליזם היא גישה שמפחיתה בערכים הישנים. דוסטויבסקי מציג את הנאום הזה, אך גם מושל בו לעג. האמביוולנטיות והטראגיות של הדמויות מדגישות את הבעיה המוסרית והחברתית שהסיפור חוקר. יש הרואים במישקין דמיון לדמות ישו, אדם שנאבק להישאר טוב בעולם שאינו הולם זאת.

אידיוט הוא רומן של פיודור דוסטויבסקי. הוא נכתב ב־1868, 1869.

הנסיך מישקין חוזר לסנקט פטרבורג אחרי שהיית בריאות בשווייץ. הוא נחמד ופשוט. אנשים קוראים לו "אידיוט" כי הוא ישיר וטוב לב.

ברכבת הוא מכיר את רוגוז'ין, איש עשיר ומסוכן. רוגוז'ין רוצה מאוד את נסטסיה פיליפובנה. נסטסיה היא אישה יפה עם חיים סוערים. מישקין מציע לה להתחתן כדי להגן עליה. היא בורחת עם רוגוז'ין.

כמה חודשים אחרי מישקין מתיידד עם משפחת יפאנצ'ין ונמשך לאגלאיה, הבת הצעירה. אבל בסוף נסטסיה מתה בגלל מעשה אלים של רוגוז'ין. הדבר כואב מאוד למישקין. אחרי זה מישקין מאבד את שפיותו, ואגלאיה נשארת בנישואים עצובים.

הספר שואל על טוב ועשייה טובה בעולם קשה. דמות מישקין מייצגת חמלה ורצון לעזור. יש גם דמויות רעות וצבועות, כמו לבדייב. עוד דמות, איפוליט, חולה בשחפת. שחפת היא מחלה בריאותית קשה. איפוליט אומר דברים קשים על רעיונות פופולריים של התקופה. דוסטויבסקי מראה גם ביקורת על החברה וגם ספק לגבי הרעיונות האלה.