איוואן הרביעי

אִיוואן הרביעי (25.8.1530, 28.3.1584), הידוע גם כאִיוָאן האיום (בעברית: איוון הגורר יראה או "הנורא"), שלט ברוסיה מ-1533 עד מותו. הוא היה השליט הראשון שקיבל את תואר הצאר (צאר, שליט עליון, כמו קיסר). בתקופתו רוסיה התרחבה מאוד: נכבשו חאנות קאזאן, אסטרחן וסיביר, והרשימה הכוללת של השטחים הגיעה לכמה מיליוני קמ״ר. כך הפך הטריטוריה לרב-אתנית ולחשובה יותר באזור.

איוון נולד בקולומנסקויה. אביו, וסילי השלישי, מת כשהוא היה קטן, ואימו, אלנה גלינסקיה, שימשה כדמות רבת-השפעה עד שמת כשהיה בן שמונה. הוא הוקף בבויארים, אצילים רבי-עוצמה, שבשליטת משפחות כמו שויסקי ובלסקי. הבויארים בודדו והשפילוהו, וזה עורר בו כעס ונקמניות בגיל צעיר. בגיל שש-עשרה הוכתר בקתדרלת העלייה לשמים כצאר.

בתחילת שלטונו איוון הנהיג רפורמות ושינויים: עדכן את ספר החוקים, ארגן צבא חדש שנקרא הסטרלצי (יחידות חיילים חמושות ברובים), והקים את הזמסקי סובור (אספה מייעצת). הוא ייסד מועצת אצילים שפעלה כגוף מנהלי, וחיזק את פיקוח המדינה על הכנסייה. במקביל קידם הנהגות מקומיות באזורים הכפריים, אך צמצם את חופש התנועה של האיכרים. צעד זה תרם לעיצוב מעמד הצמיתים, כלומר איכרים שקושרו לאדמות ולפועלתם.

ב-1553 הוקם מכבש הדפוס הראשון ברוסיה. באותה תקופה החל גם לפתוח נתיבי סחר חדשים; נפתחו הים הלבן ונמל ארכנגלסק לסוחרים זרים, ובכך רוסיה יצאה לחיבור יותר עם אירופה.

איוון הוביל שלוש מערכות נגד חאנות קאזאן. במתקפה מסודרת הצליח ב-1552 לכבוש את קאזאן. ב-1556 כבש את אסטרחן. כיבושים אלה פתחו את הדרך להרחבת רוסיה מזרחה ולכיוון האורלים וסיביר. לזכר נצחון על קאזאן בנה את כנסיית וסילי הקדוש במוסקבה. האגדה על עיוורו של האדריכל אינה נכונה; האדריכל המשיך לעבוד.

הוא גם יצר קשרים דיפלומטיים עם מנהיגים אורתודוקסים זרים ושלח משלחות לסיני ולאלכסנדריה.

בשנות השלים שלטונו נהיה קשה יותר: מחלתו הכמעט קטלנית ב-1553 ומות אשתו הראשונה, אנסטסיה רומנובנה, השפיעו על אישיותו. הוא האשים בויארים בהרעלה ובקנוניות נגדם. בעקבות חשדות וירידה באמון ביצר איוון סדרת פעולות נקמה וסנקציות.

בשנת 1564 הקים את ה"אופריצ'נינה" (אופריצ'נינה, אזור משטרתי מיוחד תחת פיקוחו הישיר, עם כוח בשם אופריצ'ניקים). האופריצ'ניקה שימשה ככלי נגד האצולה, אך גם הפכה לאמצעי דיכוי ואימה. האופריצ'ניקים ביצעו אלימות רחבה, והכלכלה וסדרי החיים ניזוקו.

המלחמה הממושכת במלחמת ליבוניה נגד שוודים ופולנים נמשכה כ-24 שנים והזיקה לצבא ולכלכלה. בצורת, רעב ומגפות פגעו באוכלוסייה. בעיר נובגורוד היו מעשי אלימות המיוחסים לאופריצ'ניקים; המספרים נבדלים מאוד, אך ברור שנוצרו אובדן וחורבן.

בנוסף, חבריו הקרובים כמו הנסיך אנדרי קורבסקי בגדו ועזבו לאויבים. המצב המדיני נעשה מורכב, ורוסיה נלחמה בו-זמנית עם כמה שכנות חזקות.

איוון היה נשוי שמונה פעמים. לו היו מספר ילדים: בין החשובים, בן המורש פיודור הראשון, שנחשב חלש ולא הצליח לשמור על השלטון, ובנו איוואן איוואנוביץ' שנהרג ב-1581 לאחר דחייה וקטטה עם אביו. בנו הצעיר דמיטרי מת כילד ב-1591.

איוון תמך באמנויות. הוא כתב שירה ומלחין, והלחנים והמזמורים שלו שרדו בחלקם. הוא היה פטרון של אמנים ועודד יצירה תרבותית.

איוון נפטר משבץ מוחי בעת משחק שחמט עם בוגדאן בלסקי ב-28 במרץ 1584. אחרי מותו ירש את הכתר פיודור הראשון, שלטון חלש שעליו פרצה תקופת אי-יציבות שנקראה "תקופת הצרות".

איוון שינה את פנים השלטון ברוסיה. על ידי אימוץ התואר צאר חיזק את סמכותו ודרש טיפול דתי בשלטון. הכיבושים שלו פתחו את רוסיה להשפעה אירופית ולמסחר בינלאומי. מבחינה פוליטית, פעולותיו תרמו לסיום השלטון של שושלת רוריק ולשינויים במערכת השלטונית. המורשת שלו מורכבת: הוא נתפס גם כמדינאי שהרחיב את המדינה, וגם כשליט אכזר שניהל מדיניות של אלימות ופרנויה. חייו שימשו השראה ליצירות אמנות, סרטים וכתיבה, ואף דמויות כהסטלין התייחסו אליו כמודל.

בשנת 1563 בעת כיבוש פולאצק, איוון הניח אולטימטום ליהודים להתנצר או למות. רבים מהיהודים סירבו להמיר את דתם. בעקבות כך הוטלו עליהם עונשים אכזריים ורבים נהרגו.

אִיוואן הרביעי (1530, 1584) היה שליט חשוב של רוסיה. הוא נקרא גם איוון האיום. השם מציין פחד וכוח.

איוון נולד בקולומנסקויה. אביו מת כשהוא היה קטן. אמו נהגה כשלטה עד שמת. אצילים רבי-עוצמה שלטו עליו ולקחו ממנו חופש. זה כעס אותו כשהיה נער.

בגיל שש-עשרה הוכתר כצאר (צאר, שליט חזק מאוד). בראשית שלטונו הוא עשה רפורמות. הוא ארגן צבא חדש שנקרא הסטרלצי (חיילים חמושים). הוא גם הקים אספה ייעוץ שנקראה זמסקי סובור.

הוא כבש כמה מדינות שכנות, כמו קאזאן ואסטרחן. אחרי זה רוסיה גדלה מזרחה, עד לסיביר. לזכר הניצחונות בנה את כנסיית וסילי הקדוש במוסקבה.

כשהוא חלה ואשתו מתה, הוא הפך לחשדן וכועס יותר. ב-1564 ייסד אזור מיוחד תחת שליטתו, שנקרא אופריצ'נינה. האנשים שפעלו בשמו פגעו באצילים ובאנשים פשוטים. כתוצאה נגרמו רעב ומחלה ורבים נפגעו.

רוסיה לחמה שנים רבות במלחמות עם שכנות כמו שוודיה ופולין. זאת פגעה בכלכלה ובאנשים.

איוון נשא שמונה נשים. בין ילדיו היו פיודור, שהפך למלך אחריו, ודמיטרי, שמת כילד. סיפור עצוב אומר שאיוון הכה את בנו איוואן וגרם למותו. איוון מת משבץ מוחי בשנת 1584.

איוון תמך באמנות. הוא גם כתב שירים ולחנים. המורשת שלו מורכבת: הוא הרחיב את רוסיה, אך גם גרם לאלימות וקושי לאנשים. סיפורים על חייו מופיעים בסרטים ובספרים.

בשנת 1563 בפולאצק איוון פגע בקהילה היהודית. אנשים רבים נפגעו אחרי שסירבו לשנות את דתם.