איוואן שישמן, קיסר בולגריה

איוואן שישמן (1350, 3 ביוני 1395) היה קיסר האימפריה הבולגרית השנייה בין 1371 ל-1395. אמו הייתה שרה תאודורה, יהודייה שהתנצרה.

הוא היה בנו הבכור של איוואן אלכסנדר מקיסרותו השנייה. בשנת 1355 מינה אותו אביו כקיסר משותף, למרות שהיה לו בן מבת זוג אחרת. המינוי גרם לפילוג הממלכה בין בניו לאחר מותו של איוואן אלכסנדר.

שישמן ירש את החלק המרכזי של בולגריה, כולל הבירה ווליקו טרנובו. אחיו למחצה קיבל את דוברוג'ה ואזור וידין בצפון.

בשנת 1386 הוא ניצח והרג את דן הראשון, מלך ולאכיה (אז חלק לשעבר מבולגריה). למרות זאת, הוא לא הצליח להחזיר את דוברוג'ה.

בשנת עלייתו לשלטון, 1371, האצילים נופחו בקרב מריצה בפני העות'מאנים. הוא נאלץ להיות וסאל, שליט שנמצא כפוף לשליט חזק יותר ולשלם מיסים או שירות צבאי. הסולטאנים העות'מאניים מורט הראשון ובאיזיט הראשון המשיכו לכבוש ערים בבולגריה.

ניצחון הסרבים והבוסנים בקרב פלוצ'ניק (1387) עודד אותו למרד. מורט הגיב במהירות, ושישמן הוכר שוב כוסאל וקיבל בחזרה חלק מהשטחים, מלבד כרך סיליסטרה. ניסיון מרד נוסף נכשל. העות'מאנים הציבו חיל מצב קבוע בערים ובמצודות.

לאחר קרבות נוספים תכנן באיזיט כיבוש סופי. ב-1393 צלח המצור על הבירה אחרי קרב קשה. שישמן ברח לניקופול וקיווה שמסע צלב יחזיר לו את ממלכתו. אחרי התבוסה בוולאכיה הורה באיזיט הראשון להוציא אותו להורג ב-1395.

איוואן שישמן (1350, 1395) היה קיסר בולגריה מ-1371 עד 1395. אמו הייתה שרה תאודורה.

איוואן מונה כקיסר יחד עם אביו ב-1355. זה גרם לחילוקי דעות בין בני המשפחה. כשאביו מת, הוא קיבל את החלק המרכזי של הארץ. הבירה הייתה ווליקו טרנובו. אחיו קיבל אזורים אחרים.

בשנת 1386 הוא ניצח נגד דן הראשון, מלך ולאכיה. אבל הוא לא הצליח להחזיר את דוברוג'ה.

בשנת 1371 העות'מאנים (עם שליטים שנקראו סולטאנים) גברו בקרב גדול. שישמן נאלץ להיות וסאל (להיות כפוף לשליט חזק יותר). אחרי ניצחון של מדינות שכנות ב-1387, הוא מנסה למרוד. המרד נכשל. העות'מאנים שמו חיילים קבועים בערים.

בשנת 1393 העיר הבירה נכבשה אחרי מצור של כמה חודשים. שישמן ברח לניקופול וקיווה שאחרים יעזרו לו. לאחר שפולשיו ניצחו במקום אחר, הסולטאן ציווה להרוג אותו בשנת 1395.