איי שטלנד הם ארכיפלג (קבוצת איים) בצפונה של סקוטלנד, כ-280 ק"מ מאיי פארו. שטחם כ־1,466 קמ"ר. הם מפרידים בין האוקיינוס האטלנטי ממערב לים הצפוני ממזרח. המרכז המנהלי והיישוב הגדול ביותר הוא לרוויק.
האי הגדול נקרא "מיינלנד" (Mainland), והוא האי השלישי בגודלו בסקוטלנד ובבריטניה הגדולה.
האזור יושב כבר בתחילת האלף השלישי לפני הספירה. התושבים הראשונים עסקו בגידול צאן ובנו מבנים מגליתיים. בתקופת הברונזה המוקדמת התקרר האקלים ותושבים העדיפו לגור ליד החופים. ישנם שרידי יישובים ומקדשים מתקופת הברזל.
מהמאה ה־9 התיישבו באיים ויקינגים נורדיים. הם הביאו את שפתם, מנהגיהם וחוקיהם. השפה המקומית התפתחה לנורנית (שנשמרה עד המאה ה־19). באיים הומרו התושבים לנצרות במאה ה־10.
במאה ה־13 התחילו עימותים בין הנורווגים והסקוטים על השליטה באיים. לאחר כמה קרבות ומשא ומתנים הוסדרו הגבולות בהסכמי המאה ה־13. במאה ה־15 העבירו מלכי דנמרק ונורווגיה חלק מהאיים לידי סקוטלנד כחלק מעסקת נדוניה, והסקוטים החכירו את האיים כל עוד לא נפרעו החובות.
בעקבות היחלשותה של נורווגיה הפכו סחר והתקשרות עם ערי הליגה ההנזית (ערים בצפון גרמניה) לחלק מרכזי מהכלכלה. כשסחר זה פסק, נוצר משבר כלכלי ומערכת של תלויות כלכליות. שינויים חברתיים אלה נמשכו עד המאה ה־19.
במלחמת העולם השנייה פעלה משימה מיוחדת מס' פעמים מ־Shetland לנורווגיה, ושמעה "כנופיית שטלנד". סירות דיג סייעו להעביר פליטים, מרגלים ומידע, ולספק סיוע לנורווגים נגד הכיבוש הגרמני.
בשנות ה־60 וה־70 נתגלה נפט וגז בקרבת החוף. אגן מזרח שטלנד הפך לשדה נפט גדול. מסוף הנפט בסאלום וו החל לפעול ב־1978 והוא נמל יצוא מרכזי. גילוי הנפט שינה את כלכלת האיים, תרם לשירותים ולגידול האוכלוסייה.
בשנים האחרונות צמחה תנועה מקומית הדורשת אוטונומיה רחבה או עצמאות מסקוטלנד. בשנת 2020 המועצה המקומית החליטה לבדוק אפשרויות לקבלת עצמאות, תוך הסתמכות על הכנסות נפט ודיג.
התרבות בשטלנד היא תערובת של מורשת נורדית והשפעות מהאיים הבריטיים. המוזיקה משלבת אלמנטים נורדיים וג'יג סקוטי. מדי חורף נערך פסטיבל "אפ האלי אה" (Up Helly Aa), פסטיבל ויקינגי מסורתי שנמשך כבר יותר ממאה שנים.
מבין כ־100 איים, רק כ־15 מאוכלסים. האקלים הוא אוקיאני ממוזג; קייצים קרירים וגשומים, חורפים קרים וחשוכים. יש 19 שעות אור בקיץ בדרך כלל, וכ־8 שעות אור בחורף. הצמחייה ארקטית־אלפינית, עם עשבים נמוכים ועצי מעט.
שטלנד היא אתר קינון חשוב לציפורים ימיות. מעל מיליון ציפורים מקננות כאן בעונה. בין המפורסמות: תוכי הים (puffin) וסוגי שחפים וציפורים ימיות אחרות. יש גם זן מקומי של כבשים וצאן.
כלכלת האיים נשענת על דיג, חקלאות ותעשיית הנפט. הדיג מספק חלק גדול מההכנסות. אחרי גילוי הנפט שינו ההכנסות את רמת החיים, ונתנו מימון לשירותים ציבוריים.
לפני הוויקינגים דיברו תושבי המקום שפה פיקטית. לאחר מכן דיברו נורדית עתיקה שהתפתחה לנורנית. כיום מדוברת אנגלית סקוטית, אך נשארו השפעות נורנית בשמות מקומיים ובניב.
השם המקורי היה "הייאטלנד" בנורדית עתיקה. המילה "הייא" קשורה לחלק של חרב.
יש עיתון מקומי ותחנת רדיו של ה־BBC בשלטנד. התחבורה בין האיים ומחוץ להם נעשית במעבורות. שדה התעופה הראשי הוא סמבור (Sumburgh), ממנו יש טיסות ליעדים בסקוטלנד ולימין מזדמן ללונדון.
האוכלוסייה עומדת על כ־22 אלף תושבים בתחילת המאה ה־21. קיימים כ־34 בתי ספר, כולל שני בתי ספר תיכוניים. המועצה המקומית מספקת שירותים בריאותיים, תחבורה ופיתוח כלכלי.
כמה סרטים וצילומים נעשו באיים. בין אלה "קצה העולם" (1937) שצולם באי פולה, וסרטים מאוחרים יותר שתיעדו את החיים וההיסטוריה המקומית.
איי שטלנד הם קבוצת איים בצפון סקוטלנד. זו מרחק רב מהיבשת. העיר הגדולה שם היא לרוויק.
האי כבר יושב לפני אלפי שנים. במאה ה־9 הגיעו ויקינגים. ויקינגים הם חיילים ומתיישבים פרהיסטוריים מהצפון. הם הביאו שפה ודרכים חדשות. מאוחר יותר השלטון עבר בין נורווגיה לסקוטלנד.
במלחמה השתמשו בסירות קטנות מעת לעת לעזור לנורבגים ולהעביר מידע.
בשנות ה־60 מצאו ליד האיים נפט, דלק שנבחר מהים. זה עזר לפתח את האיים ולשפר חיים.
התרבות כאן משלבת מנהגים נורדיים ובריטיים. כל חורף חוגגים פסטיבל בשם Up Helly Aa. בפסטיבל אנשים מדליקים לפידים וחוגגים את המסורת הוויקינגית.
ברבים מהאיים גרים שקנאים וציפורי ים רבות. יש גם כבשים מיוחדים ושמהן מגיע צמר טוב. האקלים קריר וגשום. בקיץ יש הרבה שעות אור.
יש שם כ־22 אלף תושבים בקירוב. התחבורה היא בעיקר במעבורות ובמטוסים קטנים. יש בתי ספר וגם מסוף נפט גדול בשם סאלום וו.
- יש פחות עצים מאשר במקומות אחרים.
- פוני שטלנד מקורם כאן.
- האי Fair Isle נמצא בין אורקני לשטלנד ומפורסם בציפורים.
איי שטלנד הם מקום עם היסטוריה נורדית, טבע שקט והרבה עופות ים.
תגובות גולשים