איילון (שם מדעי: Tragulus) הוא סוג פרסתן קטן ממשפחת האיילוניים. הם חיים ביערות צפופים בדרום־מזרח אסיה ואוכלים בעיקר פרחים, פירות ועלים. הם בין הקטנים במכפילי הפרסה, והשם העברי נובע מדמיון לאיילים קטנים. הסוג כולל שישה מינים. בנוסף לכך, בתת־היבשת ההודית יש שלושה מינים קרובים המשתייכים לסוג נפרד שנקרא איילון נקוד.
האיילוניים נחשבים לשרידי קבוצה עתיקה של מעלי־גירה (מעלי־גירה הם בעלי חיים שמעכלים צמחייה בקיבה בעלת מדורים). האב הקדום של קבוצתם נבדל בזמן האאוקן לפני כ־38, 54 מיליון שנים, אך מאובנים דומים לאיילוניים נמצאו כבר במיוקן, לפני כ־15 מיליון שנים. שינויי אקלים הפכו חלק מיערות למרעה, וזה אילץ מיני פרסה ללמוד לעכל עשבים ועלים. כתוצאה פותחה אצל רוב מכפילי הפרסה בקיבה מבנה של כמה מדורים. אצל האיילוניים יש שלושה מדורים: ההמסס (Rumen) ובית הכוסות (Reticulum) שבהם חיים חיידקים שמפרקים תאית, ואז קיבת המיצים (Abomasum) שהיא המדור האחרון וה"אמיתי". המדור השלישי שמופיע אצל מינים אחרים (העלעלים, Omasum) חסר אצלם. מאכלם העיקרי קל יחסית לעיכול, ולכן המזון עובר בקיבה יחסית מהר. לעתים נחשפו איילוניים שאכלו חסרי־חוליות ואף יונקים קטנים.
השיניים הטוחנות שלהם בעלות קצוות בצורת חצי־סהר, מה שמסייע לחתוך צמחים. הם חסרי שיניים חותכות בחזית הפה. אצל זכרים יש ניבים עליונים בולטים, בעוד שבנקבות ניבים אלה קטנים יחסית.
האיילונים ביישנים ופעילי לילה, והם מעדיפים סבך צמחייה סגור. הם נוהגים להימלט בבהלה לתוך הצמחייה או המים כשהם חשים סכנה. רובם חיים בדידות, ומתקשרים בעיקר בזמן חיזור וגידול הצאצאים. יוצא מן הכלל הוא האיילון המלאי, שנמצא מונוגמי (בן־זוג קבוע).
האיילונים מסמנים טריטוריה בעזרת ריח, שתן, צואה והפרשות בלוטות ריח. הם משמיעים קולות שקטים ונותרים עקבות ריח כדי לתקשר. כשהם במצוקה הם מפיקים קול פעייה רך.
לנקבות יש שני זוגות שדיים. בכל המלטה נולדים בדרך כלל אחת או שתי גוריות, בדרך כלל גור יחיד. הזכרים בעלי פין בעל מבנה לולייני. מרבית המינים פוליגמיים (זכר אחד עם כמה נקבות), למעט מינים מועטים כמו האיילון המלאי. הם בוגרים מינית בגיל 5, 26 חודשים. בזמן החיזור הזכר מושך את הנקבה בקולות ובמגע פיזי. בחלק מהמינים הנקבה עשויה להזדווג שוב זמן קצר לאחר הלידה.
ההריון נמשך כ־6, 9 חודשים, תלוי במין. הנקבה בדרך כלל ממליטה גור אחד בשנה ואוכלת את השליה אחרי הלידה. הגור מסוגל לעמוד כשעה לאחר הלידה. רוב הזמן הגור מוסתר לבד ומגיע לאם רק להנקה. ההנקה נמשכת 3, 6 חודשים. כשהגור מגיע לבגרות מינית הוא עוזב את אזור האם. תוחלת החיים של איילון היא כ־11, 13 שנים.
איילון (שם מדעי: Tragulus) הוא חיה קטנה הדומה לאייל. הם חיים ביערות צפופים בדרום־מזרח אסיה. הם אוהבים לאכול פרחים, פירות ועלים.
איילונים הם שרידים עתיקים של קבוצת חיות שיידעו לעכל עלים. מעלי־גירה (מעלי־גירה זה שם לחיה שמעכלת עלים בקיבה מיוחדת עם כמה חללים) פיתחו קיבות עם כמה מדורים. לאיילונים יש שלושה חללים בקיבה. בחלק מהמקומות בעולם נמצאו מאובנים דומים להם מלפני מיליוני שנים. השיניים הטוחנות שלהם עוזרות להם לחתוך צמחים. לפעמים הם גם אוכלים חרקים.
האיילונים ביישנים ופעילי לילה. הם אוהבים סבך צמיחה ולכן קשה לראות אותם. הם בדרך כלל לבד. רק בזמן חיזור ולפני הלידה הם נפגשים עם אחרים. מין אחד, האיילון המלאי, חי בזוגות קבועים.
האיילונים מסמנים את הטריטוריה שלהם בריח. הם משמיעים קולות שקטים כשהם מפוחדים. הנקבה ממליטה בדרך כלל גור אחד בשנה. ההריון נמשך כ־6, 9 חודשים, תלוי במין. הגור יכול לעמוד כשעה אחרי הלידה. רוב הזמן הוא מוסתר ויורד רק כדי להיניק. הוא מפסיק לינוק בגיל 3, 6 חודשים. איילון חי כ־11, 13 שנים.
תגובות גולשים