איליט

איליט הוא גם מינרל וגם שם לקבוצת מינרלי חרסית (מינרלים שמסודרים בלוחיות דקות). המינרל נקרא על שם אילינוי, שם זוהה לראשונה ב-1937. הוא קרוי גם הידרומיקה או הידרומוסקוביט. המקבילה העשירה בנתרן למין זה נקראת בראמאליט.

מבנה האיליט דומה לנציצים כמו מוסקוביט: שלוש שכבות יוצרות לוחית (מבנה שנקרא 2:1). שתי השכבות החיצוניות בנויות מטטראדרוני SiO4 (קבוצות סיליקה), והאוקטהדרון האמצעי מכיל בדרך כלל אלומיניום, חמצן או קבוצות הידרוקסיל (OH). עובי הלוחית הוא בערך 1 ננומטר. ההבדל המשמעותי הוא שכאשר יש יותר קטיוני אשלגן (K) בין הלוחות, הם מקבעים את הלוחות ומונעים ספיחה של מים ותפיחה.

האיליט רך ואינו תופח במים. גבישיו קטנים, בדרך כלל לבנים עד אפורים, ולכן משתמשים בשיקוף בקרני רנטגן כדי לזהותו. הוא נוצר משחיקה של פצלת שדה או מוסקוביט ובסביבות מעיינות חמים. נפוץ בקרקעות, בסלעי חרסית ובסלעים מותמרים בדרגה נמוכה. גלאוקוניט דומה מאוד לאיליט, וההבדל ביניהם נראה רק בבדיקות רנטגן, כי בגלאוקוניט השכבה האוקטהדרלית מכילה בעיקר ברזל.

איליט הוא מינרל (מוצק טבעי שנמצא בסלעים). זהו גם סוג של מינרלי חרסית (מינרלים שמורכבים מלוחיות דקות). שמו מגיע ממדינת אילינוי, שם זוהה ב-1937. לפעמים קוראים לו גם הידרומיקה או הידרומוסקוביט. יש סוג דומה עם יותר נתרן שנקרא בראמאליט.

הלוחיות של האיליט בנויות משלוש שכבות. שתי השכבות החיצוניות מורכבות מקבוצות סיליקה (SiO4), והשכבה האמצעית מכילה אלומיניום וחמצן או קבוצות OH (מולקולת מים קטנה). עובי לוחית אחד הוא כ-1 ננומטר (זה מאוד, מאוד דק).

האיליט רך ולא מתנפח במים. גבישיו זעירים וצבעם לבן עד אפור. כי הגבישים קטנים, מזהים אותו בעזרת קרני רנטגן (שיטה למדוד מבנה). הוא נוצר מפירוק של פצלת שדה או מוסקוביט, וגם סביב מעיינות חמים. מצוי בקרקעות ובסלעים חרסיתיים. גלאוקוניט דומה, וההבדל נבדק ברנטגן כי בגלאוקוניט יש יותר ברזל באמצע.