אילת

אילת היא העיר הדרומית ביותר בישראל, נמל ועיר תיירות על חוף מפרץ אילת של הים האדום. גרים בה כ־57,800 תושבים והיא העיר הישראלית היחידה לחופי ים סוף. שטח השיפוט שלה כ־98,760 דונם.

השם "אילת" מוזכר בתנ"ך. יש שתי השערות עיקריות: שהשם קשור לעץ בשם "אלה" או שמקורו במילה "איל" שמשמעותה כבש זכר.

היישוב הקדום באזור היה מרכז נמל ומסחר, עם פעילויות כריית נחושת. יש ממצאים ארכאולוגיים מתקופת הברזל הכוללים מצודה וחותמות.

בימי המנדט כונה המקום אום א־רשראש. ב־1949 נכבשה ונעשה בה שימוש צבאי. היישוב המודרני הוקם ב־1950 ושודרג לעיר ב־1959.

אילת התפתחה בעיקר כתיירות ונמל. מאז 1985 היא מוגדרת "אזור סחר חופשי" (פטור ממע"מ על רוב המוצרים), מה שעוזר למסחר בעיר. הקשר עם שאר הארץ נעשה בכביש 90 ובכבישים נוספים, וכן בטיסות לנמל התעופה רמון שנפתח ב־2019.

העיר חוותה אירועים ביטחוניים בעשורים האחרונים, כולל תקיפות רקטות ופיגועים, והייתה יעד לפינוי תושבים במהלך מלחמות וקשיים אזוריים.

אילת נמצאת במדבר, בין הרי אילת ומפרץ אילת. הסלעים שם עתיקים מאוד ובנויים מסלעים מותמרים. האקלים מדברי חם, עם משקעים שנעים בסביבות 22 מ"מ בשנה בממוצע. לעיתים יורדות כמויות גשם חזקות המייצרות שיטפונות מקומיים.

החופים של אילת כוללים שוניות אלמוגים (מקומות בהם חיים אלמוגים) עשירות במגוון ימי. השוניות מוגנות על ידי שמורות ימיות. אילת היא גם תחנה חשובה לציפורים נודדות ויש בסביבתה שמורות טבע ומסלולי טיול.

כלכלת העיר נשענת בעיקר על תיירות. יש בה כ־48 בתי מלון וכ־11,000 חדרי אירוח. ענפי תיירות ימיים, אטרקציות כמו מצפה תת־ימי וריף הדולפינים, ומרכזי קניות משכו תיירים רבים. עם זאת, קיימת תחרות מאתרים שכנים בעקבה ובסיני, והעיר ניסתה לגוון את מקורות ההכנסה.

נמל אילת פועל מאז 1950 אך סובל מקשיים כלכליים ותפעוליים. תעופת הנוסעים מתרכזת כיום בנמל התעופה רמון. הכבישים לעיר שופרו בעשור האחרון.

בשנים האחרונות אושרו תוכניות בנייה וריבוי יחידות דיור, פארקי מים ותשתיות תיירות. באפריל 2010 ובשנים לאחריהן אירעו שיגורים ורקטות ששיבשו פעילות אזרחית ותיירותית. ב־2020 חלק מהצריכה החשמלית באילת כוסתה באנרגיה סולארית בשעות היום.

אילת מוכרת כמוקד לחופשה בחורף, יעד לצלילה וספורט ים, ומארחת פסטיבלים וכנסים בינלאומיים.

אילת יושבת בקצה הדרומי של ישראל, על חוף הים האדום. יש בה כ־57,800 תושבים. זו העיר הישראלית היחידה על חופי ים סוף.

השם "אילת" אפשר שקשור לעץ בשם "אלה" או ל"איל" שזה כבש.

פעם קרה כאן יישוב קדום שהיה נמל. בתקופת המנדט קראו למקום אום א־רשראש. אחרי מלחמת העצמאות הקימו פה יישוב ב־1950, וב־1959 קיבלה אילת מעמד של עיר.

ליד אילת יש שוניות אלמוגים. שוניות אלה הן בית לחיות ים צבעוניות. שומרים על השוניות כדי שלא ייפגעו. באילת גם פעמיים עונות טובות לצפייה בציפורים שעוברות בה לגרה.

כיום אפשר להגיע באוויר דרך שדה התעופה רמון, שנפתח ב־2019. יש גם כבישים שמחברים את אילת לשאר הארץ.

באילת חם ויבש. מתרחש בה מעט גשם בשנה, בערך 22 מ"מ בממוצע. לפעמים יורד הרבה גשם בימים בודדים וזה יכול לגרום לשיטפונות.

אילת היא מקום נופש עם חופים, צלילות, מצפה תת־ימי ופארקי מים. יש בה מסעדות ומלונות רבות. העיר גם מארחת תחרויות ספורט ופסטיבלים.

בשנים האחרונות פותחו פארקי מים חדשים ושיפצו שטחים לתיירים. באילת משתמשים גם באנרגיה שמשית (שמש) כדי לייצר חשמל בתקופות היום.