אימפרטור

אימפרטור (בלטינית: imperator) היה תואר משפטי-מדיני וצבאי ברומא העתיקה. במובן הרחב פירש 'איש שלטון', ובמובן הצבאי זוהה עם מפקד צבא שניצח בקרב.
על פי החוק הרומאי חיילים הכריזו בשדה הקרב על מפקדם כאימפרטור. הסנאט, מועצת המנהיגים של רומא, אישר לעיתים את ההכרזה. מי שקיבל את התואר נשא אותו עד תום כהונתו כמגיסטראט (משרה רשמית), או עד עריכת טריומף (מצעד ניצחון רשמי). בנוסף, היה מותר להשתמש בתואר רק מחוץ לחומות העיר רומא.
האדם הראשון שמתועד שקיבל את התואר הוא סקיפיו אפריקנוס. בתקופה מאוחרת יותר יוליוס קיסר שינה את המשמעות והפך את 'אימפרטור' לכינוי קבוע שלו. הסנאט אף העניק לו את התואר לצמיתות כהכרה בסמכותו. יורשו, אוגוסטוס, אימץ את השם 'אימפרטור' כשם פרטי, וממנה הפך השם לחלק משמות הקיסרים. המנהג להכליל את 'אימפרטור' בשמו הרשמי של הקיסר נמשך עד תום האימפריה הרומית.

אימפרטור (imperator) היה תואר ברומא העתיקה. התואר נתן למפקד צבא שניצח. חיילים קראו למפקד כך בשדה הקרב. הסנאט, גוף של מנהיגים, אישר זאת לפעמים. התואר נשמר עד שהמפקד סיים את תפקידו. לפעמים אפשר היה להשתמש בו רק מחוץ לעיר רומא.
הראשון שמתועדים שקיבל אותו הוא סקיפיו אפריקנוס. יוליוס קיסר הפך את התואר לקבוע בשמו. אוגוסטוס לקח את השם אימפרטור כשם פרטי. מאז, הקיסרים השתמשו בשם זה כחלק משמם.