"אין לי אחות" הוא מאמר של אמנון דנקנר שפורסם ב-12.2.1983 בעיתון הארץ. המאמר נכתב בתגובה לרציחתו של אמיל גרינצווייג, שנרצח על ידי יונה אברושמי בעת הפגנה שמאלית. דנקנר השווה בצורה בוטה בין "הביריונים האלימים והמזרחיים של בגין" לבין אנשי השמאל האשכנזים התרבותיים. הוא גם התייחס בציניות לטענות על קיפוח על רקע עדתי; "עדתי" כאן = מוצא אתני של האדם.
דנקנר טען שיש הבדלים בתרבות ובמעמד בין קבוצות אתניות בישראל, והשתמש בתיאורים חריפים כדי להבליט אותם. שבוע לאחר מכן פרסם מאמר התנצלות וחזר בו ממספר הניסוחים.
אריה דיין, חוקר תנועת ש"ס, ראה במאמר קו שבירה בחברה הישראלית. לדעתו, השבר לא עמד בין ימין לשמאל, אלא בין ה"שמאלנים האשכנזים" לבין בני עדות המזרח המסורתיים.
המאמר עורר סערה ציבורית. מבקריו השוו אותו לספרים ומאמרים גזעניים מהעבר. תגובות בולטות הגיעו מבנימין בן אליעזר ומגופים עיתונאיים. האחים הרצל ובלפור חקק פנו למועצת העיתונות, והוקמה ועדת בירור בראשות יצחק חופי.
מועצת העיתונות קבעה כי ההתרפסות וההתנצלות של דנקנר אינן מבטלות את חומרת דבריו ופגעו בכללי האתיקה העיתונאית. ההדים לא נחלשו עם השנים: ב-2000 דנקנר גילה תמיכה פומבית באריה דרעי ובאנשי עדות המזרח, וקיבל שלטים שאמרו "יש לך אחים". אחר כך כתב מאמר נוסף, "יש לי אחות", ובו תקף את השנאה הציבורית כלפי משה קצב והצביע על גזענות כמניע.
בנוסף, בשנת 2006 העיתונאי אילן כפיר צירף את המאמר לתביעת דיבה נגד דנקנר, כדי לטעון שלדנקנר יש מניעים גזעניים.
"אין לי אחות" הוא מאמר. מאמר = כתבה ארוכה. הוא פורסם ב-12.2.1983 בעיתון הארץ. הכותב הוא אמנון דנקנר. המאמר נכתב אחרי שאמיל גרינצווייג נרצח. נרצח = מישהו הרגו אותו. זה קרה בהפגנה. הפגנה = מפגש של אנשים שמביעים דעה.
דנקנר כתב דברים קשים על שתי קבוצות יהודים. הוא התקיף את בני עדות המזרח. עדות המזרח = יהודים שמוצאם ממדינות המזרח. הוא השווה אותם לאשכנזים וכתב בצורה מאוד חריפה. שבוע אחרי זה הוא ביקש סליחה ואמר שהוא מתחרט. להתנצל = לומר סליחה.
הרבה אנשים כעסו. חלק השוו את המאמר לכתיבה גזענית ישנה. שני אנשים פנו למועצת העיתונות לבדוק את הפרסום. המועצה אמרה שסליחתו של דנקנר לא מוחקת את חומרת הדברים.
מאוחר יותר דנקנר הופיע מול תומכי אריה דרעי וניסו לפתוח בדיאלוג. בהמשך אנשים השתמשו במאמר כדי לומר שדנקנר פעל מתוך גזענות.
תגובות גולשים