ארנסט אינגמר ברגמן נולד באופסלה שבשוודיה ב־14 ביולי 1918. אביו היה כומר לותרני, והילדות שלו הושפעה מדימויי דת נוצריים. הוא החל ללמוד תולדות ספרות, אך נעדר סיום פורמלי ופנה לתיאטרון וקולנוע.
בתחילת הקריירה ביטא עניין בתיאטרון חובבני, ובשנות הארבעים עבד כתסריטאי (כותב תסריטים לסרטים). ב־1946 ביים את סרטו הראשון, "משבר" (Crisis). רבים מסרטיו הראשונים לא הניבו רווחים, אך השאירו רושם ביקורתי בפסטיבלים.
הפריצה הבינלאומית הגיעה ב־1955 עם "חיוכי ליל קיץ" (Sommarnattens leende). הסרט הוצג בפסטיבל קאן, קיבל פרס מיוחד והפך ללהיט. הצלחה זו אפשרה לברגמן חופש אמנותי וגרמה לסרטיו להפוך לאישיים וקודרים יותר.
במהלך שנות השישים מונה למנהל אמנותי של התיאטרון השוודי, תפקיד בכיר מאוד. ברגמן עבד בעונה על הצגות ובקיץ צילם סרטים, לעיתים בחצר האי פורה שבו קבע את ביתו.
ב־1970 קיבל את פרס אירווינג תלברג למפעל חיים באוסקר. זכה גם בשלושה פרסי אוסקר לסרט הזר הטוב ביותר, אך לא הופיע באוסקרים כדי לקבל אותם. ב־1976 נחקר בחשד להעלמות מס ונכנס למשבר אישי, ועבר לפרק זמן למינכן שבגרמניה. ב־1982 חזר לשוודיה וביים את "פאני ואלכסנדר", שאותו ראה כסיכום יצירתו הקולנועית.
ברגמן המשיך לעבוד בתיאטרון ובטלוויזיה עד סוף חייו. נפטר ב־30 ביולי 2007 בביתו באי פורה בגיל 89. בחייו נישא חמש פעמים, שמר קשרים רומנטיים עם כמה שחקניות והיה אב לתשעה ילדים.
ברגמן ביים יותר מ־40 סרטי קולנוע וטלוויזיה, וכן מחזות רבים. סרטיו עוסקים בשאלות קיומיות כמו מוסר, בדידות ואמונה. הם נטו להיות אישיים, ישירים ולעתים קודרים.
עבודתו השתמשה במדיום הקולנוע כדי לבטא בעיות נפשיות ויומיומיות גם יחד. לעיתים מצומצם מספר הדמויות והאירועים, וחלק מהסרטים מתרחשים בתוך יממה אחת.
כמנהיג של ההפקה הוא העדיף שיטה אינטואיטיבית. התייחס לשחקניו ברגישות, ראה בהם שותפים ונתן להם חופש לאלתר (להמציא דיאלוגים במקום כתוב במדויק). ברגמן כתב רבים מתסריטיו בעצמו, ולעיתים כתב גם נובלות ואוטוביוגרפיות.
כמה שחקנים שבאו לידי ביטוי בסרטיו הם מקס פון סידוב, ליב אולמן, ביבי אנדרסון ואינגריד טולין.
אינגמר ברגמן נולד בשוודיה ב־1918. הוא היה במאי (האדם שמכוון את הסרט) ותסריטאי (כותב את הסיפור לסרט).
הוא התחיל לעבוד בתיאטרון ובקולנוע. ב־1946 ביים את הסרט הראשון שלו.
השם שלו הפך מפורסם ב־1955, כשהסרט "חיוכי ליל קיץ" הוצג בפסטיבל קאן.
ב־1982 חזר לשוודיה וביים את "פאני ואלכסנדר". הוא חשב שזה סרט אישי מאוד.
הוא גר על האי פורה ונפטר שם ב־2007 בגיל 89.
הוא נישא חמש פעמים והיה אב לתשעה ילדים.
ברגמן ביים יותר מ־40 סרטים והצגות רבות. הסרטים שלו מדברים על שאלות גדולות.
הם עוסקים בבדידות ובאמונה (אמונה = מה שאדם מאמין בלב). לפעמים הם קצרים, עם מעט דמויות.
ברגמן היה עדין עם השחקנים. הוא נתן להם מקום להמציא מילים חדשות (אלתור).
תגובות גולשים